יין בחוץ לארץ.

אני הנוהג בדרכו של הרמב"ם קיבלתי מתנה מאחד מעובדי בונבוניירה יקרה תוצרת חוץ עם הכשר של הרבנות המקומית ובאישר הרבנות הראשית לישראל שאלתי האם מותר לי לאכול מוצר זה

לק"י שלום,
בתהליך הכנת החומוס יש קליה של שומשום שכנראה מבוצעת ע"י גוי. מה הדין לדעת רבינו האם צריך שישראלי ישתתף ויקח חלק בקליה או מספיק להדליק את התנור או הכיריים? (אני לא יודע איך מתבצעת הקליה).
ב. על איזה כשרות ניתן לסמוך בנושא זה אשכנזית או ספרדית?
תודה

פציינט חילוני נתן לי תשורה בקבוק של קוניאק (אלכוהול יין) לפי הנכתב על הבקבוק הוא הגיע מחו"ל ואין עליו כל הכשר. האם אין לשתות כל אלכוהול ללא הכשר מפני שייתכן שבחומרים המשמרים יש רכיב שאינו כשר? או שישנם סיבות אחרות. האם יש צדדים להתיר? או שאלכוהול של גוי הינו חד משמעית אסור?

בשל מצבם הקשה של סבא וסבתא, נאלצנו להביא להם עוזרת זרה (פיליפינית ) לסיוע. הסיוע כולל טיפול והשגחה. וכאן מתעוררת השאלה, איך היא יכולה לבשל להם בלי שזה יהיה בישול עכו"ם? אנו מודעים לכך שניתן להדליק עבורה את הגז ולהתחיל בבישול, אך מכיוון שמדובר בקשישים המרותקים למיטתם לא ניתן לבקש מהם לעשות זאת. מה ניתן לעשות? באילו דרכים ניתן לבשל או להתיר זאת? נ"ב: באם זה משנה מדובר באנשים מעדות המזרח (ספרדים) אודה לרב על תשובה מהירה וברורה העניין דחוף וקשה לנו.

נושא פסילתו של יין על ידי נגיעה של מחלל שבת - מביך אותי (במיוחד בחתונות בהם אני נוכח או מתמנה כעד) ומעורר שאלות קשות:
א. מהו "מחלל שבת", האם בפרהסיא דאורייתא - דהיינו 60 ריבוא (ואז, פרט למי שחג עם מטוסו בשמי הערים הגדולות - קשה לדמיין מציאות כזו), או כל מחלל שבת ברשות הרבים, או גם ברשות היחיד?.
ב. ככל הידוע לי, איסור "סתם יינם" הוא בסופו של דבר משום חיתון. והרי בדורנו יקרה פעמים רבות שבעל\ת תשובה יתחתן עם בן\בת של מחלל שבת כזה או אחר, וענין זה הוא בעצם חסר משמעות!

אני וחברתי לחיים גרים יחד ומתרחקים מתשמיש מכיוון שאני חוזר בתשובה בתחילת דרכו. חברתי עוברת גיור, לקראת סיום ורציתי לדעת למרות האיסור של שתיית יין שגוי נגע בבקבוק פתוח, האם אני עובר עבירה חמורה כאשר מדובר בחברה שלי לעתיד אשתי, שמודעת לאיסור אבל אני לא מקפיד איתה מכיוון שידוע לי מראש שהיא לא תכניס דבר טמא ליין. הנושא רגיש ולכן לא רוצה לתת לה הרגשה שהיא טמאה ואני טהור, הרי כולנו טמאים בטומאת מת אז היכן אני עומד ומה עליי לעשות?

שלום לרב על פי הרמב"ם המכין יין בביתו, עד כמה אפשר למזוג את היין האם צריך רוב יין או "על חד חמרא תלת מים"?
תודה רבה.

אני עובדת בבית חולים במרכז הארץ. ברצוני לאכול בחדר האוכל של בית החולים. העובדים במטבח הם יהודים וערבים והם גם עוסקים בבישול. הבישול מתבצע ע"י קיטור וחשמל. לא גז. האם מותר לי לאכול?

שלום לכב" הרב הי"ו על פי הרמב"ם
1. עוף בגריל בתנור שעומד בו ומסתובב, שהודלק התנור ע"י יהודי, ולא יהודי הכניס את העוף שלם ותיבלן אותו. האם זה נחשב על האש? האם עוף זה מותר באכילה? יש משגיח מטעם הרבנות הראשית שדיברתי איתו, וכן תעודת כשרות מטעמה.
2. החליף 4 צמיגים במכונית ושמח בהם (יש שינוי גדול בנסיעה שכעת הנסיעה הרבה יותר מדויקת, נוחה ורכה), יברך הטוב והמטיב? שהחינו? או לא יברך כלל כי בטלה דעתו אצל כל אדם, האם רק במכונית שלמה חדשה יברך?
בתודה מראש.

שלום לכבוד הרב אמי התחילה להזקק לעובדת זרה פיליפינית. בשבתות אנו הילדים מגיעים כל שבת בן\בת אחר. היין לקידוש שנשאר אנו שמים במקרר. ביקשנו מהעובדת הזרה שלא תיגע כלל בבקבוק זה.
1) האם אפשר להאמין לה שאכן לא נגעה בבקבוק במשך כל השבוע והאם מותר לנו לקדש על יין זה?
2) מה הדין אם אכן נגעה בבקבוק כדי לסדר מקום במקרר ללא פתיחת הבקבוק.
3) על פי הרמב"ם מה הדין בבישולי גויים האם מספיק בהשתתפות על ידי הדלקת האש על ידי יהודי?
תודה רבה.