רואים את השמים
רמב"ם פ"ה הי"ט וה"כ מפורש שאם רואים את השמים אין בעיה. ועוד יראה כב' בהלכה כא א"כ מי יעלה לנו השמימה וילמדנו מהיכן המקור לדין הפרגולה העשויה באלכסון.
האם מותר לרקום בחוה"מ ל? האם מותר לצייר - צביעה (לא רישום) בחוה"מ? בשני המקרים מדובר להנאה לא לפרנסה
ייתכן שניתן להתיר מלאכות אלו, אם הן נעשות רק לצורך הנאה בלבד, ושמחת המועד, כמו צילום שמקבלים תמונות מיד, וכן כמו מוסיקה ונסיעות לטיולים.
רמב"ם פ"ה הי"ט וה"כ מפורש שאם רואים את השמים אין בעיה. ועוד יראה כב' בהלכה כא א"כ מי יעלה לנו השמימה וילמדנו מהיכן המקור לדין הפרגולה העשויה באלכסון.
היה לי חום ביוה"כ, ולאחרונה יש לי תסמינים אחרים (שיעול וקצת חולשה) והרופא אמר שמצד א' לא לישן בסוכה אך מצד ב' שאין בעיה לבריאות לאכול בסוכה כי 45 דקות לא מזיק (וזה ברקע של כ-10 מעלות צלזיוס צפוי במזג האויר לאחר צאת הכוכבים).
הואיל וחולים פטורים מן הסוכה, כאשר להערכת הרופא האכילה בסוכה לא תזיק לבריאות:
א) האם חייב לאכול בסוכה? ואם לא, האם מותר לו לברך לישב בסוכה?
ב) אם פטור, האם רצוי שיקדש ויאכל בבית או שמא אין ישיבתו בסוכה הדיוטיות?
שלום כבוד הרב,
אצלינו בביה"כ "נהוג" שבשמחת תורה כשמגיעים בקריאת ס"ת לחמישי "ולאשר אמר", עוברים על כל הציבור וכל מי שרוצה לעלות יכול לעלות לקרוא איזה קטע שהוא רוצה מהפרשה עם ברכה לפני הקריאה ולאחרי הקריאה!, ז"א אחד יקרא "וללוי אמר" השני "וליוסף אמר" ואחריו יחזור "וללוי אמר" וכן על זאת הדרך וכ"א מברך כעולה בתורה. האם הם נוהגים כראוי או שיש חשש לברכות לבטלה. כיצד עליהם לנהוג בכדי שכל אחד יוכל לעלות לקרוא בס"ת? בברכה יוסי לוי
שלום מארי, אם אדם לומד בסוכתו בקול שאינו מפריע לשכנים ב -11 בלילה., ובא אח הרוצה לישון בלילה בסוכה, שהקול מפריע לו. האם הלומד חיב להפסיק ללמוד בקול, או שהאח נחשב מצטער ופטור מן הסוכה? יש לציין שהלימוד בקול ממש מחיה את הלומד, שהוא יכנס פנימה לבית כדי להמשיך ללמוד בקול. מי יזכה ברשות להשאר בסוכה ולקיים מצותה?
בס"ד. שלום כבוד הרב.
כידוע, במס' אבות נאמר איפשהו, שמי ש"מבזה את המועדות", אין לו חלק לעולם הבא... בשל המועד המתקרב... הייתי ממש רוצה לדעת מה זה בדיוק לבזות את המועד, כדיי שח"ו לא אכשל בזה... כי נגיד בסוכות, מה אני כבר עושה שקשור במועד? אומרת הלל ואוכלת לפעמים בסוכה...? וחול המועד גם נחשב? אשמח לבל תשובה בהקדם...תודה רבה!
לק"י לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו, שלום עליכם
1. מה המקור והטעם להכנסת ילד קטן בן שנה - שנתיים לביהכנ"ס בשמחת תורה, כפי שנוהגים בעדתנו?
2. האם נהגו אבותינו בתימן מנהגי חורבן שציין הרמב"ם להלן: "וכן התקינו שהעורך שולחן לעשות סעודה לאורחים, מחסר ממנו מעט, ומניח מקום פנוי, בלא קערה מן הקערות הראויות לתת שם. וכשהאישה עושה תכשיטי הכסף והזהב, משיירת מין ממיני התכשיט שנוהגת בהן, כדי שלא יהיה תכשיט שלם". בהמשך ההלכה מצוינים עוד מנהגים שבוודאות נהגנו. בברכה בר
שלום !! הייתי השבוע בבית הכנסת בשמחת תורה. הרבה מאוד פעמים עולה הטענה שזהו חג גברי. הרבה מאוד פעמים יוצא מצב שהגברים רוקדים ושמחים באמת מהעובדה שלעם ישראל יש את הזכות להחזיק בתורה, והנשים יושבות ומסתכלות, או יושבות ומקשקשות מחוץ לבית הכנסת או בתוכו. בנוסף, כאשר מעלים את כל הבנים בבית הכנסת לתורה והבנות נותרות חסרת מעש, אני מקאנה. אני רוצה שתהיה לי הזכות הזו. אני רוצה להרגיש באמת את שמחת התורה. השנה הלכתי לשמח ולשמוח בבית כנסת מחוץ לעיר בה אני גרה (אני בת 17), ונהנתי מאוד מהריקודים, הרגשתי התרוממות רוחנית, אבל אני עדיין חושבת שאנחנו יכולות יותר. התורה ניתנה לכל עם ישראל.
שלום למארי, כתב מארי בתשובתו, לגבי הסוכה. "אם היא במקום שחתולים מתרוצצים שם לרוב, ונמלים שורצים שם לרוב, פסולה, כי היא ממוקמת במקום כזה שאין אפשרות שתשמש אפילו כדירת עראי". מה עושים כשאין מקום אחר בבניין שלנו. אנו גרים בבנין קומות, ישן, ואין מקום, הגינה צרה, ומאחורי הבניין שמעט מרווח, יש מעט חתולים, ויש נמלים, וכיו"ב. וכי היכן נבנה את הסוכה? וגם אם בנינו, אכן שאולי לא יהיה ממש נח שם, כי מעט יהיה חם, ואולי יהיו נמלים, אבל זה הכי הרבה שנוכל לעשות... מה מארי ממליץ? ותשובתו מהרה תצמח
בס"ד
1. בערבית שמיני עצרת נהוג בבית הכנסת בו אני מתפלל (שאמי) להסדיר את התפילה. אני יודע שהבלאדי וכן לא מעט מן השאמי אינם נוהגים כך. האם יש יסוד למנהגנו זה? לכאורה מדברי הרב רצאבי יש יסוד לכך, אם אדייק מדבריו הכתובים בשולחן ערוך המקוצר חלק ג' ( מועדים), סימן קי"ט סעיף ט' שם הוא כותב: "ואין צורך עתה שהגדול שבציבור.. יסדיר התפילה". ממילותיו "אין צורך". ניתן להבין שיש שנהגו כך, כי אם לא היה כותב בצורה יותר החלטית כו " אין להסדיר התפילה " וכדומה.
2. כן אבקש לשאול, האם בעדות אחרות נהוג הסדרת התפילה כפי שקיים אצל עדת תימן, ואם לא, מדוע לא, ומדוע עדת תימן נוהגת כך? בברכת
שלום הרב, אני יצאתי לשליחות בביהס בבוסטון לשנה/שנתיים ללמד גמרא. כמה שאלות בנדון:
1. אני מתפלל בבית כנסת אשכנז, איך אני אמור להתפלל האם על פי הנוסח שלי(בלדי) או עדיף לפי הציבור.
2 טלית בערב שבת?
3. סדר אמירת התחנון.
4. עלינו לשבח האם לומר יחד איתם לאחר הקדיש של ובא לציון?
5. יום טוב שני של גלויות.
6. על מה חשוב לשים דגש בשיעורים עם התלמידים?
7. בסוכות הייתי רוצה לצאת לטיול עם הילדים למספר ימים האם אנו מחוייבים בטיול בסוכה?
תודה ובשורות טובות
"מדאגבהה נפק ביה", כיצד מתיישב עם מנהג ירושלים שלכל מקום שיוצא לולבו בידו?
מדוע השמיט הרמב"ם מה שאמרו חכמים שהקורא בתורה או נושא את כפיו והוא בידו?
כיצד מנהג ירושלים שמקבלת אשה מיד בנה או בעלה את הלולב ומחזירתו למים, תורם לאחדות המשפחתית?
האם יש מצב להיתר אכילה האתרוג גם בימי החג?