הרמב"ם

לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו שלום וברכה! בהלכות יסודי התורה פ"ו ה"ו, הע' י, מארי כותב כי מותר למחוק כינוי מכינוייו של הקב"ה לצורך "תיקון ושיפור" אך לא להשחיתם ולבזותם. האם "תיקון ושיפור" בכינוי מותרים דווקא כשהם נועדו לתקן או לשפר כינוי קיים, או אף למחקו כאשר אין בזה השחתה. לדוגמא: האם מותר למחוק את כינויי הקב"ה (רחום חנון גדול וכו') אם היו רשומים על בשרו? מכיוון שאולי ניתן לומר שזו מחיקה שנעשית לשם נקיון הגוף ולא לשם בזיון והשחתת הכינוי, ולכן אולי תחשב מחיקה מסוג זה כ"תיקון ושיפור", אף היא.

לגבי מימרת חז"ל "יפתח בדורו כשמואל בדורו" נאמר לי כי ברמב"ם קיימת גירסה שונה "שמשון בדורו כשמואל בדורו".
א. האם זה נכון? לא מצאתי זאת בחיפוש רגיל במשנה תורה, אולי זה באגרות.
ב. אם כן, מה עומד מאחורי השינוי בגרסה?
תודה

שלום לכבוד הרב.
ראיתי דבר תמוה בתרגומו של הרב קאפח, כאשר אמר (בהערה לתרגומו על רס"ג - האמונות והדעות, וכן מורה נבוכים א', נ') שכל פעם שהרמב"ם אומר "אעתאקאד" יתרגם זאת "דעה", אמנם במצווה הראשונה של ספר המצוות (במהדורה שברשותי, 'רמב"ם לעם' בתרגומו של הרב קאפח) הוא מתרגם זאת "להאמין". האם זוהי טעות או שהדבר מכוון?תודה רבה!

שלום כבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, כבוד מארי השיב לשואל שבמשכן לא היה ה' עצמו אלא שכינתו. איך ניתן להבין ולהסביר לבני נוער השואלים על כך שישנו ה' עצמו - שלא היה במשכן או במקדש - אך הייתה בשניהם שכינתו. הרי שנשמע כשניים באחד, אבל הקדוש ברוך הוא, הוא אחד בלבד. איך ייתכן לחלק אותו לעצמו ושכינתו? גם זה נשמע מוזר שאומרים לגר צדק שבא לחסות תחת כנפי השכינה, הלא טוב/נכון יותר לומר שהוא בא ליטול בקיום התורה ומצוותיה? בברכת התורה, אליעזר

לכבוד הרב,
בתחילת פרק י"ב בהלכות מלכים הרמב"ם כותב שאין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד, ועולם כמנהגו נוהג. מקור הדברים הוא דברי שמואל בברכות לד,

אבקש לדעת את המקורות בתורה שבהם כתוב שעלינו להישמע לרבנים. כלומר, הסימוכין שבתורה שבכתב על התורה שבע"פ.
תודה מראש.

לכבוד הרב ידוע שלשיטת הרמב"ם:
1. דברי אגדות רבות אינם כפשוטם
2. אין מכריעים הלכה בעניין שנוגע לאמונתדבר בלבד בלי שייכות למעשה ובלי שייכות לעיקרי האמונה

שלום כבוד הרב כחלק מלימוד הסוגייה ברצוני לשאול 3 שאלות:
1. במידה ובן ואביו יושבים בסנהדרין, ולאחר משא ומתן כל אחד נשאר בדעה הלכתית שונה. האם הבן יהיה רשאי לומר את דעתו? הרי אסור לסתור את דברי אביו, ובטח שלא בפניו. מצד שני אין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ולא תגורו מפני איש.

יורנו מורנו ורבנו הגאון רבי רצון אודות הירושלמי הקשה בנדה פרק שלישי הלכה ב, דמר רבי יסא בשם רבי יוחנן כולו אדם ופניו בהמה אינו וולד כולו בהמה ופניו אדם וולד הוא כולו אדם ופניו בהמה עומד וקורא בתורה ואומרים לו בוא לשחטך כולו בהמה ופניו אדם עומד וחורש בשדה ואומרים לו בוא וחלוץ או ייבם מה רצו לומר לנו חכמים בדבר הזה? האם באמת תיתכן מציאות של אדם שפניו כבהמה, עומד וקורא בתורה ואומרים לו שהוא מזומן לשחיטה? יורנו אליבא דרבנו, על מנת שנשקיט מוחנו בשום שכל.

שלום רב לך כבוד הרב וחג שמח!(ומראש סליחה על האריכות) לפני שאשאל את שאלתי אני חייב להבהיר ששאלתי מגיע אך ורק, בעזרת השם, ממניעים נקיים אני אוהב ומעריך את חכמינו ז"ל ויודע שהערכתי לא מתחילה אפ' להתקרב להערכה האמיתית שמגיעה לעמודי עולם האלה (לא שהם חיפשו הערכה כזאת), אולם אני בטוח שהתשובותיך לשאלותיי יחזקו בי את אמונתי בהסרת הספקות, ויתנו לי מוטיבציה גבוה יותר לקים את ההלכה במדויק.
1)

לק"י לכבוד מורנו ורבנו ישנה את השקפת הרמב"ם, והשקפת הדטרמיניזם. כשאני בוחן את המציאות, אני יותר מזדהה עם השקפתם. יואיל רבנו להניח את דעתי בכבוד רב