תרגום הרמב"ם/טור/פוסקים

לכבוד הרב הרמב"ם בהלכות תשובה ט, ב כותב שהמשיח יהיה בעל חכמה יותר משלמה. מהיכן למד הרמב"ם את הדבר הזה? הרי זה לא כתוב בשום מקום בדברי חז"ל? בדקתי את הנושא היטב במקורות ואין לכך מקור מפורש בדברי הגמרא או המדרשים. וגם מה שאמרו "ירום מאברהם ונשא ממשה" זה הולך על היקף ההנהגה וכו' ולאו דוקא על חכמה, כמו שהסבירו המפרשים.

לכבוד הרב,
האם אימרת חז"ל ששכינה מדברת מתוך גרונו של משה היא רק בזמן שמשה התנבא ואמר דברים בשם ה' או כל הזמן?

במסגרת מחקר שאני עורך בתואר השני באוניברסיטה אשמח אם תעזרו לי במציאת פסוק/פתגם מהמקורות היהודיים לפיו - אין ממנים אדם למשרת שיפוט אפילו אם קיים עליו רינון בלבד. אני יודע שקיים משפט שכזה ואני פשוט לא מוצא אותו בברכה ותודה מראש

שלום כבוד הרב ראיתי כמה משפטים אצל הרמב"ם שאשמח אם תוכל להסביר לי אותם
1) יש לבוז לאדם שנוסע כל ימיו משכל אמו לשכל אשתו.. לאיזה מצב בדיוק הוא מתכוון כאן?
2) ההשגחה הכללית היא המציאות הטבעית שהכל כפופים לה בעוד שההשגחה הפרטית היא ההכרה שאדם מכיר את ה'.. אם זה כך, מה לגבי התערבות ה' בחייו של האדם? האם אין חלק מההשגחה הפרטית של ה' על האדם הוא גם כמו ה"אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה"?
3) הרמב"ם אמר שהאדם איננו תכלית הבריאה, מה אם כן לדעתו תכלית הבריאה, ואיך מסתדר הניגוד בין דבריו לדברי חז"ל שאמרו שהאדם הוא כן תכלית הבריאה ברובם?

לכבוד הרב שלום ידוע שלשיטת הרמב"ם כל מצב של ראיית מלאך (ווכנראה גם שמיעת מלאך) הוא רק בחלום או במראה נבואה. שהרי אין למלאכים גוף או דמות הגוף וגם לא קול ממשי. איך הרמב"ם יסביר את הגמרא בתענית כא, א: אילפא ורבי יוחנן הוו גרסי באורייתא, דחיקא להו מילתא טובא, אמרי: ניקום וניזיל וניעבד עיסקא, ונקיים בנפשין +דברים ט"ו+ אפס כי לא יהיה בך אביון. אזלו אותבי תותי גודא רעיעא. הוו קא כרכי ריפתא. אתו תרי מלאכי השרת, שמעיה רבי יוחנן דאמר חד לחבריה: נישדי עלייהו האי גודא ונקטלינהו, שמניחין חיי עולם הבא ועוסקין בחיי שעה! אמר ליה אידך: שבקינהו, דאיכא בהו חד דקיימא ליה שעתא. רבי יוחנן שמע, אילפא לא שמע.

לכבוד הרב שלום וברכה בהל' גירושין עמ' שמט בפירוש מרי בטור הימני. שם הוא מזכיר אגדה על בריאת השדים. מרי אומר שהרמב"ם הבינה כפי מטרת חז"ל. מה מטרת חז"ל וכיצד יש להבין את האגדה לפי רבנו?

מארי, ראיתי הערה על כך שהרמב"ם לא פוסק כדעות המובעות במסכת כלה, שמחות ועוד. יורינו רבינו, מה יחס הרמב"ם למסכתות אלה?

שלום לכבוד הרב.
רציתי לדעת את דעת הרב ברמב"ם, בעניין בעיית ההשתנות של ה' כביכול בעקבות תפילת האדם. כלומר איך הבקשה שלי לחנינת דעת "גורמת" לה' להתייחס אלי אחרת בעניין. מה "מבחינת" הקב"ה גרמה התפילה? כמו כן אם הרב יכול להפנות אותי למקורות ברמב"ם, משם מביא הרב את דבריו.

לכבוד הרב האם הרמב"ם היה מזרע דוד?

אבקש לדעת את המקורות בתורה שבהם כתוב שעלינו להישמע לרבנים. כלומר, הסימוכין שבתורה שבכתב על התורה שבע"פ.
תודה מראש.

לגבי מימרת חז"ל "יפתח בדורו כשמואל בדורו" נאמר לי כי ברמב"ם קיימת גירסה שונה "שמשון בדורו כשמואל בדורו".
א. האם זה נכון? לא מצאתי זאת בחיפוש רגיל במשנה תורה, אולי זה באגרות.
ב. אם כן, מה עומד מאחורי השינוי בגרסה?
תודה

שלום למו"ר הרב רצון הי"ו (שאלה זו שאלתי רב אחר לפני כשבוע מפני שלא היה ניתן להעביר אליך את השאלה, בכל אופן תשובתו היתה שאינו בקיא) כידוע רבנו חילק את המצוות ל -5 חלקים (בפירוש המשנה).3 הראשונות דאורייתא והשניים האחרות דרבנן (גזרות, תקנות ומנהגות). הרמב"ם בספרו ההלכתי מ"ת מביא הלכות "מפי השמועה"- סה"כ 170הלכות, וכן הוא מביא את הלכות "מפי הקבלה" סה"כ 80 הלכות.