נטילת ידיים לכהן ביוה"כ
לכבוד רבינו שלום ישנה דעה כי כהן ביום כיפור צריך ליטול ידיו לברכת כהנים כי זו כמו עבודת בית מקדש האם זו גם דעת הרמב"ם ?
כן. ולא בגלל שהיא כעבודת ביהמ"ק, אלא שרבינו פק שהנטילה מעכבת את נשיאת הכפיים.
תכנים לקריאה נוספת
קם מאבלו בערב יוה"כ טרם שמלאו שבעת ימי האבל, האם רשאי לרחוץ כל גופו מבעוד יום או לטבול במקווה כמנהגו בשנים קודמות?
גזירת מרחץ, האם חכמי ישראל גזרו גם על יו"ט כפי שאסרו בשבת על הרחצה במים אף שהוחמו בערב שבת?
הלכה היא לרבינו הרמב"ם ולמרן שו"ע שאסור לאבל לרחוץ בערב יו"ט אלא מצאת הכוכבים, היש מקום להקל בערב יוה"כ לרחוץ מבעוד יום?
באילו נסיבות מבטלים ימים טובים, ר"ה ויוה"כ את גזירת "שלושים"?
מהו המפתח להשתתפות בהוצאות החזקת בית משותף, מס' הנפשות בדירה או גודלה של הדירה?
האם קיים מנהג מדינה ע"מ לבדוק אם ניתן להסתמך עליו ?
האם קיימת הלכה פסוקה המוסכמת על דעת כל חכמי ישראל בנדון דידן?
מהן ההמלצות שכדאי להנחות את ועדי הבתים לצורך עדכון התקנון לניהול הבית המשותף?
לפרוט חטאים בוידוי ביוה"כ
האם צריך/חייב אדם לפרוט את חטאיו האישיים מעבר לוידויים הכלליים שאומר ביום הכיפורים? אם כן, כיצד נכון לנהוג? להכניסם בתוך הוידוי הכללי או להתודות עליהם בנפרד?
אסתמה ויום כיפור
שלום לכבוד הרב,
יברכך ה' ותיכתב ותחתם בספר החיים ואריכות ימים ותזכינו ואת כל עם ישראל. לשאלה: בני בן ה שמונה חודשים אובחן כחולה אסתמה. במסגרת הטיפול בקוצר הנשימה אנו עושים לו אינהלציה ב 4 פעמים ביום. שאלתי היא: האם אסתמתי מוגדר כחולה שיש בו סכנה ומותר להפעיל עבורו את מכשיר בשבת ויום טוב או שלא? אם כן באיזה אופן? במידה ויש לו התקף אסתמה (כלומר קוצר נשימה חזק) האם ניתן להפעיל את מכשיר האינהלציה באותו רגע או לחכות לזמן שבו הוא צריך לפי מסגרת הטיפול? מה השוני בדין בין ילד למבוגר? אנא השאלה קצת דחופה ומאוד קריטית
למי שייכים נכסי עזבון שהותיר יהודי שנפטר ערירי?
האם דינם כהפקר ו"כל הקודם זוכה" או כאבדה שיש בה סימנים?
מה הדין לפי החוק בישראל, האם מותר למוצא נכסים אלו ליטול אותם לעצמו?
מהם הצעדים, לפי ההלכה, שיש על המוצא נכסים אלו לעשות לאור הנסיבות המיוחדות של ימינו?
האם מי שאינו צם מסיבה רפואית רשאי להוביל קינות ופיוטי סליחות?
אדם שלא צם כי אסור לו לצום מבחינה בריאותית. האם יכול לשמש ש"צ בקינות של תשעה באב? בפיוטים/סליחות של יום הכיפורים?
הבטיח לחבירו ולא עמד בהבטחתו, האם קיימת עילה לתביעת נזיקין כאשר נגרם נזק לחבר?
האם ברמת המוסר היהודי רשאים להפעיל סנקציה כלשהי כלפי מי שמפר הבטחתו?
באלו נסיבות יכולה להתגבש עילת נזיקין ותביעה של מקבל ההבטחה נגד המבטיח?
האם המשפט שנקבע ע"י פוליטיקאים: "הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים" עומד בדרישות מוסריות?