מעשר
האם מותר לשלם לתלמוד תורה של בני (גילו מעל
6) מכספי מעשר?
לק"י לכבוד הרב שלום רב!
ראשית,
רציתי להודות לכבוד הרב על תשובתו הקודמת בעניין ספק א"י שנית, כהמשך לשאלתי: מה בקשר לשאר המצוות התלויות בארץ (כגון ערלה, שביעית וכיוב')? האם גם מצוות אלה יש לקיים מספק? - ברצוני להזכיר שהמדובר הוא בעיר אשקלון -
תודה לרב!
באופן עקרוני כן, אולם יהיו מצבים שניתן יהיה להקל בהם, שכן ספק ערלה בחו"ל מותר, וכן שביעית, בשטחים שנכבשו ע"י יהושע ולא הוחזקו ע"י עולי בבל, דינם קל יותר, וכשיש גם ספק של חו"ל, הדבר מוסיף לאפשרות להקל.
האם מותר לשלם לתלמוד תורה של בני (גילו מעל
6) מכספי מעשר?
שלום לכבוד הרב,
מזה כ5 שנים יש לי הוראת קבע לישיבה בירושלים ובנוסף קופת צדקה של הישיבה כשהקופה מלאה אני מפקידה לחשבון את הסכום שהצטבר אני רוצה לבטל את ההוראת קבע ולעשר את הכספים לישיבה אחרת וחשוב לי לציין שאת הקופת צדקה אני משאירה אצלי ובלי נדר אמשיך לתת צדקה וכמובן להעביר את הכסף לישיבה, השאלה שלי האם אני צריכה לעשות התרת נדרים? והאם זה מותר לבטל את ההוראת קבע? (לא התחייבתי לתקופת זמן) אודה לתשובתך
תודהה רבה
לכבוד הרב ישנו כלל בתלמוד ש"דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין". כלל זה מופיע בהוריות יג, ב גיטין נב, א סנהדרין ל, א ונפסק להלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך חושן משפט רנה, ט. ולדוגמה נאמר שאם אדם מצטער על מעות שהשאיר לו אביו, ובא בעל החלום והודיע לו היכן המעות ושהמעות הם של מעשר שני, אע"פ שהוא מצא את המעות במקום שאמרו לו בחלום (ולכאורה זה מוכיח שהחלום אמיתי) עדיין דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין והמעות מותרים בשימוש.
1 עץ פרי שגדל במרפסת בית בקומה גבוהה. האם דינו לאכילה תרומות ומעשרות כעץ הגדל בגינה רגילה?
2 אדם בתום לב קטף תפוזים מגינה והסביר לבעל הגינה שהשנה שנת שמיטה והפירות הפקר ומותר. לקחם לביתו עישרם בירך ואכל. משנודע לו שהתפוזים עדיין לא הפקר, איך עליו לנהוג כלפי בעל הגינה ובתפוזים שנותרו בביתו ?
1. ממתי חיוב ברכה לדעת הרב בהפרשת חלה?
2. ומה היה מנהג תימן האם
1.666ק"ג או למעלה מזה?
לכבוד הרב,
ידוע שקיימות מחלוקות אחרונים על כוונת הרמב"ם בכל מיני עניינים כגון מצוות ישוב ארץ ישראל (מדוע לא מנה אותה). השאלה: כיצד יכולות מבחינה טכנית להיות כאלה מחלוקות? מדוע לא פשוט שאלו את הרמב"ם תלמידי החכמים של אותה תקופה מה כוונתו? או מדוע אין מסורת על כך? ומדוע הרמב"ם לא ביאר את כוונתו בדברים כל כך מרכזיים וחשובים כמו מצוות ישוב ארץ ישראל?
שלום רב אני יודע שנשאלו שאלות רבות בנושא אך אני צריך תשובה מדוייקת אני ואשתי מרוויחם בממוצע 6300 מתוכם מתקזז הוצאות מחיה ומעון לילדה וחובות עבר כך שבסוף החודש לא רק שלא נשאר אלא חסר אך ברצוננו כן לתת סכום מסווים למעשר מלבד מצוות הצדקה שאנו נותנים כמה ניתן לתת ומה מותר לעשות עם כספי מעשר האם ניתן לקנות מצוות בבית הכנסת או ספרי קודש וכד' אודה על תשובתך
תודה רבה וגמר חתימה טובה
שלום רב האם מתן כסף לבת משפחה מדרגה ראשונה (אם, אחות) שאין לה כל הכנסות ואינה עובדת (משום סירוב הבעל) ואין ברשותה מעות בכדי לקנות את אשר היא חפצה (גם הבעל מונע ממנה כסף) יכולים להיחשב כמעשר או לא? לתשובתך אודה
לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
א. האם קריאת ס פ ר סיפורי צדיקים זה לימוד תורה? בד"כ כשאני קורא סיפורים כאלו אני מתבונן ע"מ למצוא מסר.
ב. רבנו כתב על מלבוש ת"ח שצריך להיות "עד עקבו" (דעות, ה יז), ומורנו הרב יוסף קאפח גורס "על עקבו". האם ברור מכאן שדי בסנדלים אפילו ללא גרביים?
ג. מה דעת הרב על ישוב מאחזים בשטחי יו"ש? למשל הישוב חומש יובב"א, מיושב ברציפות יותר מחצי שנה ויש במקום אף ישיבה. האם לעלות אליו לחזק את השליטה של עמ"י שם?
תודה רבה לכבוד הרב.
על מה מסתמך הגר"ע יוסף שפוסק שהנוהגות להפריש חלה מעיסות קטנות שנחלקו מעיסה גדולה יש להם על מה לסמוך ואף רשאיות לברך?
כיצד מסביר מהרי"ק, בשיטת הרמב"ם, את הפטור של הנשים שמסרו לנחתום לבין החיוב של הנחתום בהפרשת חלה?
האם בנסיבות של לימוד דיני חלה חייבות בהפרשת חלה בברכה בדומה למלמד ילדים את ברכות הנהנין על אף שאינו אוכל עמהם?
בס"ד שלום, חודש טוב ושבוע טוב לכבוד הרב.
אמנם זה לא עיקר שאלתי, אולם עליי לציין שלענ"ד כל הצבע הכתום יצא מפרופורציות, והמצב הוא שמה שהיה אמור להיות עיקר נעשה לטפל וההפך. כמה חבל שלא מעט בני נוער ואנשים, וביניהם כמה שאני מכיר אישית העדיפו והבינו שככל שיפיצו את הכתום יותר, כך יוטב ורוע הגזרה יתבטל. הם העדיפו זאת על פני תפילה חרישית וקריאת מזמור תהלים בכוונה. איפה מה שאנו אומרים "ותפילה ותשובה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה"?