קידוש על בקבוק יין

שלום כבוד הרב.
בקרוב אטוס לחו"ל וברצוני לדעת ההלכה לגבי שתיית משקה אלכוהולי שידוע שהוא מבושל? האם מותר לשתותו ואם כן אז באיזה אופנים?
תודה רבה.

שלום לכבוד הרב!
מספר שאלות.
1. האם חייבים להוסיף מים ליין שכשר לדעת הרמב"ם בקידוש?
2. האם כך גם בהבדלה?
3. האם אפשר להחזיר את היין ששמתי בו מים לבקבוק? ובאיזה אופן?
4. האם מותר כך גם בשבת?
5. כותב רבנו בהלכות ספר תורה פרק י' הלכה י"א "לא יחזיר אחוריו לספר תורה אלא אם כן גבוה ממנו עשרה טפחים" מה הכונה ממנו האם המילה ממנו לא מיותרת?תודה רבה! ויישר כח!

שלום לכבוד הרב אמי התחילה להזקק לעובדת זרה פיליפינית. בשבתות אנו הילדים מגיעים כל שבת בן\בת אחר. היין לקידוש שנשאר אנו שמים במקרר. ביקשנו מהעובדת הזרה שלא תיגע כלל בבקבוק זה.
1) האם אפשר להאמין לה שאכן לא נגעה בבקבוק במשך כל השבוע והאם מותר לנו לקדש על יין זה?
2) מה הדין אם אכן נגעה בבקבוק כדי לסדר מקום במקרר ללא פתיחת הבקבוק.
3) על פי הרמב"ם מה הדין בבישולי גויים האם מספיק בהשתתפות על ידי הדלקת האש על ידי יהודי?
תודה רבה.

שלום למארי אנו צוות ויש לנו גויה שמבשלת לנו היא צריכה לעבוד 8 שעות אנו מבקשים ממנה להשאר יותר היא אומרת שלא משלמים לה על השעות הנוספות דברנו עם האחראי שלה לנו אמרו שזה בסדר וישלמו לה על זה לה במשרד נאמר שלא ישלמו יותר מ8 שעות היא עובדת בלית ברירה מפחד שלא יהיה לה עבודה וזה הפרנסה שלה שאלתי היא שאם אנו מעסיקים אותה יותר מ8 שעות אנו חייבים לשלם לה או לא יש האנשים אומרים שלא כי משרתת שלנו ולא אכפת לנו כלום

לרב שלום האם בתימן הקפידו לשתות חלב ישראל או לא
תודה

האם בשעת הבציר שנבצר על ידי בוצרת שהמיץ יוצא מהענבים עצמם בשעת הבציר האם לאחר שנבצר גוי או מחלל שבת בפרהסיא מותר לנגוע בו או לשפוך אותו מהכלי של הבוצרת לכלי אחר ?

שלום לכבוד הרב שליט"א
במאכלות אסורות פרק י"ז סעיף י"ג כותב הרמב"ם לגבי אפיית פת שמספיק שהיהודי ידליק את האש והפת לא תחשב בישולי גויים.
האם דבר זה נכון לדעת הרמב"ם גם לגבי שאר תבשילים או שבשאר תבשילים צריך התערבות ממשית של היהודי בבישול ? וכדברי השו"ע בניגוד לדעת הרמ"א

ידועה המחלוקת בין אשכנזים לספרדים לגבי "בישול גויים" האם די להדליק את האש או גם צריך להניח את התבשיל על האש... (ולא כמו דין אפיה של פת). מה דעת הרמב"ם בזה? (אם אפשר את המקור).
תודה רבה.

לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. יורנו רבינו:
א. האם יש חובה/ מצוה לאכול בכל שלושת הסעודות בשבת מאכלי בשר דווקא?
ב. אני מגדל זקן ( זקן מסודר ) ואשתי איננה רוצה וטוענת שזה לא יפה, האם משום שלום בית, אני מחוייב להתגלח?
ג. בתילים קי"ט (אות חי"ת), תיבת "חשתי" בפס' "חשתי ולא התמהמהתי" ביטויה מלעיל או מלרע? (תיבת "חשתי" מנוקדת בדחי וללא טעם נוסף).
ד. בהמשך לשאלה הקודמת (על אדם שמקפיד לברך על יין לפי רבינו, האם יוצא י"ח כשמישהו אחר מקדש על יין שאינו כזה), האם אני לא יוצא י"ח גם אם המברך שותה רביעית/ מלא לוגמיו? האם מותר לי לטעום מהיין?

שלום מארי, לפחות על חלק מיינות כרמל מזרחי היבשים "שהם כמובן גם ללא תוספת סוכר", מצויין שהם לא מבושלים. האם יינות לא מבושלים אלה כשרים לקידוש ע"פ הרמב"ם? אם כן, מדוע תימנים הנוהגים ע"פ דעת הרמב"ם הולכים ומתאמצאים לחפש להם יין כשר, הרי יינות שכאלה מצויים בכל סופר? האם יש איזו בעיה נוספת איתם שמצריכה יין אחר?
תודה מארי,

הרב כתב לשואליו שאין ליין שקודש בו תקון. ואחר אמר שואל נוסף כי מרי כך כתב, אך משום מה נדמה לי כי נתעלמה ממרי (רצון) דברי מרי (יוסף). שהרי כתב מרי בהלכות שבת, פכ"ט הלכה ט"ז אות מג, עמ' תרכ"א: "... והנכון לנהוג כמ"ש מהר"מ שיסודתו בדין ובסיסו בהלכה, היינו להחזירו לכלי שיש בו יין כשר מעט מעט ע"י קטף ונפוץ". והנה דברי מרי חקוקים בספר ובל ימחקו ולענ"ד אין בדבריו בדיעבד כלל!!! אלא נקט בלשון "והנכון לנהוג", "יסודתו בדין ובסיסו בהלכה". וכן נדמה לי אחר המחילה מהרב שכן צריך לנהוג.