כל הכרעה משפטית שיש בה בעלי דין, יש וההכרעה טובה לזה ורעה לזה, למרות שככל הנראה זה שזכה מברך שהחיינו, ואפשר שזה שהפסיד מברך דיין האמת. שהרי בשו"ע נפסק שעל כל שמועה טובה שאדם שמע שהיא טובה לו באותה שעה, מברך שהחיינו, ואפילו היא כרוכה ברעה לאחרים, כך פסק הרמ"א, שו"ע, או"ח, רכג, א, בעניין ילדה אשתו זכר, ואשתו מתה בלידתה, שמברך שהחיינו על לידת הבן, אף שצריך לברך גם דיין האמת, מ"ב, שם, סק"ו. ואף שבפטירת האם רע לאחרים שתמכה בהם ועזרה להם, מלבד לבעלה. גם הרמב"ם, שלא הביא בהלכותיו דין שהחיינו על לידת הבן, בכל זאת הוא הביא בברכות, י, ו, בעניין פטירת האב, שהבן מברך אם הוא יורש יחיד שהחיינו, ומברך דיין האמת על פטירת האב. אף שבוודאי ע"י פטירת האב, האלמנה, שאינה יורשת אותו, מפסידה את בעלה.