שלום כבוד הרב,
אנחנו קוראים בברכת המזון את הפסוקים הנ"ל בהם מדובר על כך שזרעם של צדיקים לא נעזב. אמנם קשה לנו לדעת חשבונות שמים ופעמים רבות אנחנו רואים אנשים, שלפחות על פי הבנתנו השטחית, הינם צדיקים, סובלים ולפעמים אף זרעם רעב ללחם, ואנחנו לא רואים את המטרות שמאחרי הנהגותיו של הקב"ה לגבי כל אדם. יחד עם זאת, שאלתי היא על סמך מה קבעו החכמים הפסוקים הנ"ל אם אנחנו רואים כי לעיתים הנהגתו של הקב"ה היא לכאורה הפוכה (גם איוב היה צדיק וסבל, אמנם לטובת התיקון שלו אך עדיין סבל)? בברכת חגש חנוכה שמח