סעודה
שלם ו לרב לפי מנהג תימן, כאשר אני נמצא בסעודה המתארכת מסיבות שונות כמו דברי תורה או ג'עלה או רק שתיה חמה, האם יש הגבלת זמן שבו צריך לברך ברכת המזון?
תודה
יש צורך להזדרז באמירת דברי תורה, ולא להאריך, כדי לברך ברכת המזון, כי ברכת המזון היא מדאורייתא, ולא בכדי סברו אבותינו כאותם שסברו שמה שאמרו בירושלמי, תיכף לנטילה - ברכה, על מים אחרונים, שתירץ למים אחרונים ברכת המזון, שהיא דאורייתא, כדי שלא ישכחו אותה, או שלא יברכו אותה באיחור רב. לא כאלה שפירשו, תיכף לנטילת מים ראשונים - ברכת המוציא, שהרי נוטל אדם ידיו שחרית ומשמרן לכל היום. עם כל זה, אם האריך בדרשות, באופן שכבר הספיק המזון להתעכל, הרי שלא יוכל לברך ברכת המזון.
תכנים לקריאה נוספת
מתי חוזרים ומברכים על הטלית, והאם שליח ציבור מברך במנחה או בערבית?
מה נחשב להפסק שמחייב לברך שנית ״להתעטף בציצית..״? (לדוגמה מי שנצרך לנקביו וכדו׳)
האם כשאני עולה שליח ציבור במנחה או ערבית צריך לברך על הטלית?
שתייה בסעודה
שלום לכבוד הרב ברצוני לשאול אם אדם לא רגיל לשתות בסעודה ומידי פעם הוא שותה בתוך הסעודה מים או משקאות קלים,או קפה בתום הסעודה האם לפי הרמבם צריך לברך שהכל
בנסיבות שהאב אינו יכול לברך על מילת בנו, האם רשאי אחר לברך במקומו?
מה מקום לשתי ברכות על מצוה אחת שקיימת רק במצות מילה בשונה משאר המצוות?
מהו מעמדה של ברכת: "...להכניסו בבריתו של אברהם אבינו", האם ברכת מצוות או ברכת שבח והודאה?
מה עדיף שהאב לא יברך ברכה זו כלל בבחינת "שב ואל תעשה" או שאחר יברך במקומו?
דחוף לכבוד הרב - אם אפשר לענות לשאלותי בהקדם האפשרי
שלום כבוד הרב אני שלחתי שבוע שעבר 4 הודעות עם שאלות מאוד מאוד חשובות, ולא קיבלתי עדיין תשובה, אם תוכל בבקשה להחזיר לי תשובות לכל השאלות הללו כי הן מאוד חשובות ואני זקוק לתשובות בהקדם.. ואם אפשר אני אשאל כאן עוד כמה שאלות
1) האם מותר לילד לבקש מהוריו שיספרו אותו תספורת בבית? והאם מותר לבקש מהאמא שתגהץ לי בגדים? הבנתי שמהאב אסור לבקש אפילו ע"י מחילה שיעשה בשבילי משהו, מה לגבי האם? והאם באמת אפילו לבקש מהאם שיקנה לי ספר או ילך לקחת מחנות משהו בשבילי אסור לבקש בעצמי? ראיתי שרשום שרק אם הוא מציע בעצמו לעשות בשבילי משהו והוא מאוד רוצה לעשות זאת אז מותר לי לקבל ממנו, כך רשום בילקוט יוסף
אמרירת ברוך הוא וברוך שמו
בס"ד שלום לכבוד הרב.
אנו מנין ספרדי ובאחד השבתות נכנס להתפלל בחור תימני. אנו נוהגים לומר ברוך הוא וברוך שמו בחזרת הש"ץ גם בברכת כוהנים וגם בברכות העולים לתורה. הבחור התחיל לומר שאסור להגיד ברוך הוא וברוך שמו בברכת הכוהנים ובברכות התורה כשלדבריו מדובר בהפסק. אישית אני לא מקבל את דבריו ואבקש לדעת מה תשובת כבוד הרב על כך. בכבוד רב, יגאל
ברכת הפיצה
שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, רבנו פסק בהלכות ברכות, פרק ג', הלכה קטנה ט': "... וְכֵן עִיסָה שֶׁלָּשָׁהּ בִּדְבַשׁ אוֹ בְּשֶׁמֶן אוֹ בְּחָלָב, אוֹ שֶׁעֵרַב בָּהּ מִינֵי תְּבָלִין וַאֲפָיָהּ, וְהִיא הַנִּקְרֵאת פַּת הַבָּאָה בְּכִסְנִין–אַף עַל פִּי שְׁהִיא פַּת, מְבָרֵךְ עָלֶיהָ בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת וְאִם קָבַע סְעוֹדָתוֹ עָלֶיהָ, מְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא...." ראיתי בספר "ברכת משה" שנפסק שעל פיצה מברכים "המוציא" ואינני מצליח להבין מה מקור הפסיקה הזו כי לא משתמע כן מדברי רבנו לעיל. אודה להתייחסות מארי לשאלה זו. בברכת חודש טוב, אליעזר
ט"ו בשבט שחל בשבת, כיצד ינהג בברכות על אכילת הפירות?
על מה סומכים יהודי תימן שאינם מברכים ברכה אחרונה על הפירות שאוכלים טרם הסעודה מידי שבת כמנהג הקדמונים?
הגישו לו עוגה טרם ברכת המזון, האם יברך לפניה ולאחריה?
לנוהגים להביא פירות וקינוחים לאחר ברכת המזון, היש חשש לריבוי ברכות?
שב בערב שבת מבית הכנסת לביתו, האם מוציא את אשתו ידי חובת הקידוש על הכוס?
בתפילת ע"ש יצא י"ח "זכור" ואם כן איפוא חיובו בבית הינו מדרבנן ואילו חיוב אשתו בזכירה הינו מדאורייתא?
"כל ישראל ערבים זה לזה", כלום קטן שחיובו בברכות מדרבנן יכול להוציא י"ח ברכות את הוריו החייבים מדאורייתא?
האם אכן יוצאים ידי חובת הקידוש בתפילת ערבית של שבת ?
האם העולה לתורה צריך לברך כשהחזן בירך בטעות את הברכה האחרונה?
בשבת אחרונה ברמת עמידר עלה קורא לתורה וברך ואת הקריאה של המברך.
קרא החזן.
בתום הקריאה החזן בטעות ברך ברכה אחרונה.
האם העולה צריך גם לברך ברכה אחרונה?