סירוס

בגמ' ברכות נאמר אם באו יסורים על האדם יפשפש במעשיו... לא מצא יתלה בביטול תורה... לא מצא אלו יסורים של אהבה. המהרש"א בחידושי אגדות מעיר איך פשפש ולא מצא הרי אין צדיק בארץ... אלא שלא מצא עוון גדול, אז חוזרת הקושיא למקומה בשנית, הרי לפי שאלת המהרש"א הפותחת אין אפשרות לצאת מעניין העוונות לגבי הייסורים כי אין צדיק....
רציתי לטעון דבר בכוון אחר לדברי המהרש"א ולשמוע מה דעת הרב בעניין. חיוב מצות לימוד תורה קיימת לעד ואינה נפסקת אפילו לרגע אחד, שנאמר והגית בו יומם ולילה (לגבי דרשת הגמ' את הפסוק ראה דברי הרב י.

שלום עליכם. בקידושין מ עמוד
ב. "ר"ש בן יוחי אומר אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה איבד את הראשונות שנאמר (יחזקאל לג) צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו" (וכך פסק הרמב"ם להלכה), והרי למדנו בדף הקודם "מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה שנאמר (תהילים סו) און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה"' ולפיכך מדוע על מחשבתו (ההתחרטות על מעשיו הטובים) יפסיד את כל אשר עשה? בברכה ובתודה

מארי, ראיתי הערה על כך שהרמב"ם לא פוסק כדעות המובעות במסכת כלה, שמחות ועוד. יורינו רבינו, מה יחס הרמב"ם למסכתות אלה?

בס"ד שלום רב!
ישנו הציטוט המפורסם של הרמב"ם - "כדי להבין את ה', צריך להיות ה"' (איני בטוחה שזהו הציטוט המדויק). אשמח לדעת, בבקשה, מהו מקור הציטוט. בתומ"ר!

הרמב"ם כתב, בהלכות גירושין י:יח, "המגרש את אשתו, וחזר ובעלה בפני עדים קודם שתינשא לאחר, בין שגירשה מן הנישואין, בין מן האירוסין -- הואיל ואשתו הייתה, הרי זו בחזקת שהחזירה, ולשם קידושין בעל, לא לשם זנות: ואפילו ראו אותו, שנתן לה מעות -- שחזקה היא שאין אדם עושה בעילתו באשתו בעילת זנות, והרי בידו לעשותה בעילת מצוה", ומדבריו נראה ש"בעילת זנות" היא כל בעילה ללא קידושין.

שלום לכבוד הרב.

שלום לרב. האם כדאי לאנשים שעדיין לא בקיאים (מאוד) בכל מיני מקצועות שבתורה, (מקרא, משנה, תלמוד, פוסקים, פיסי', ביו', טריגו', ושאר מקצועות), ללמוד ספרים כדוגמת מורה הנבוכים, בסתן אלעקול, ושאר...? או אולי שיחכו עד שתהיה רמה מסוימת ומינימלית כי אחרת לא יבינו, לא ידעו מה מדובר, אולי ספרים אחרים בשביל האמונה? והאם ללמוד בלא מנחה, מורה, זה כדאי?
תודה מראש, כל טוב.

שלום לכבוד הרב.
ראיתי דבר תמוה בתרגומו של הרב קאפח, כאשר אמר (בהערה לתרגומו על רס"ג - האמונות והדעות, וכן מורה נבוכים א', נ') שכל פעם שהרמב"ם אומר "אעתאקאד" יתרגם זאת "דעה", אמנם במצווה הראשונה של ספר המצוות (במהדורה שברשותי, 'רמב"ם לעם' בתרגומו של הרב קאפח) הוא מתרגם זאת "להאמין". האם זוהי טעות או שהדבר מכוון?תודה רבה!

שלום לכבוד הרב,

לכבוד הרב הרמב"ם בתחילת הלכות סנהדרין כותב שיש מצווה למנות בתי דין בכל עיר ועיר ובכל פלך ופלך.
1. מה פירוש המושג פלך?
2. למה צריך בתי דין בכל פלך ופלך? הרי יש כבר בתי דין בכל עיר ועיר.
3. למה צריך את בתי הדין שבהר הבית ובפתח העזרה? הרי יש כבר בתי דין בכל עיר ויש בית דין גדול בלשכת הגזית. האם זה לא כפילות בתי דין?

מה מקור השם "שלחן ערוך". הסיבה שאני שואל היא מפני שצמד מלים זה מופיע בתנ"ך פעם אחד בלבד ובהקשר כלל וכלל לא מתאים לספר קודש. יחזקאל מא "וישבה על מטה כבודה ושולחן ערוך לפניה וקטורתי ושמני שמת עליה" - משאל אישה זונה לפושעי ישראל. המחבר לא היה מודע להקשר זה? או לא חשש לו? או סיבות לבחירת שם זה דווקא גברו על ההקשר השלילי?
תודה.