כללי
שלום לכבוד הרב
1. מה צריך להיות יחסינו למדינת גרמניה אחרי השואה? מצד אחד אומה זאת נהגה במנהג עמלק בעבר, ואילו היום, היא הידידה הגדולה של ישראל בעולם שמספקת לנו נשק וצוללות גרעיניות.
2. מה דעת הרב לגבי הפסיקה האחרונה של בית הדין הרבני הגדול בעניין הגיור? בברכה ותודה יחיאל ש חרב לאת
1. לא מדובר בידידות, אלא באינטרסים. ולכן אנו צריכים להמשיך למחות ולגנות את הנאציזם, את הנאצים ועוזריהם, ואת הניו נאצים, ולהמשיך להסתייע בסיוע מדיני וצבאי, וכלכלי גם מגרמניה, כי דברים אלו קיומיים לנו. ומעל לכל לבטוח בה'.
2. רק כעת שבתי מחו"ל, טרם קראתי את פסק הדין.
תכנים לקריאה נוספת
ענינים שונים
כתב מרן בסימן רסח "... הרי זה גר אפילו נודע שבשביל דבר הוא מתגיר הואיל ומל וטבל יצא מכלל העובדי כוכבים וחוששים לו עד שתתברר צדקתו ואפילו חזר ועבד עבודת כוכבים הרי הוא כישראל מומר שקידושיו קידושין"
א. מה כוונת מרן "וחוששים לו עד שתתברר צדקתו"?
ב. האם הרמ"א מודה למרן? (שהרי שתק שם גבי הדין הזה)
ג. האם יש אחרונים (וגם ראשונים?) החולקים על מרן בזה? נושא אחר:
ד. האם מותר לי להכנס לבית הכסא עם "מחברת עוונות" (שבה אני כותב העבירות לזכרון כמוזכר בשערי תשובה)? אפילו שמתוך הדברים אפשר ללמוד הלכה? (שמתוך שרשום כך וכך עשיתי אפשר להבין שאסור...)
איסור קיום מצוות לגויים
שלום לכבוד הרב,
בהלכות מלכים, פ"י, ה"ט כותב הרמב"ם שאסור לעכו"ם לקיים אף מצווה. הגמ' בסנהדרין נ"ט מדברת רק על שבת ולימוד תורה. לא מצאתי בנושאי הכלים את מקורו של הרמב"ם. אודה לרב אם יוכל לעזור לי. כמו כן הרדב"ז מבין שהרמב"ם אוסר דווקא שביתה לשם מצווה, ולא שביתה מקרית. כיצד מסתדר פירוש זה עם דברי רבינא בגמ' "אפילו ביום שני", וכפירוש רש"י, שלא רק הקובע יום למנוחה, אלא גם מי ששבת במקרה חייב מיתה.
מכירה לגוים ביום אידם
שלום וברכה, אני מעוניין למכור מוצרים דרך אתר באנטרנט, הפועל באמריקה ומוכר לאמריקאים. פסק רבנו שאסור למכור לעע"ז ביום אידם (יום ראשון). מה עליי לעשות כדי לא לעבור על ההלכה? אינני הבעלים של האתר ואיני יכול שלא להפעילו בימים מסוימים. והקנייה של הלקוחות וכן המשלוח אליהם, מתבצעים באופן אוטומטי. ברוך תהיה
האם מותר בשבת להניח כלי המכיל מים על פלטה שעתידה לפעול במועד מאוחר יותר?
לפי ההלכה מותר לעשות מחיצה של כלי חרס עם מים ע"מ למנוע התפשטות אש שפרצה בשבת, האם ניתן להחיל היתר זה גם במקרה הנדון?
היש הבדל בין דין תבשיל שנתבשל והונח על הפלטה בשבת בנסיבות שכאלה לבין דין כלי המים?
האם מותר להניח בערב שבת תבשיל או מיחם מים על פלטה כבויה שידוע שהגוי עומד להפעילה בשבת לצרכו
הגיורים של הרב דרוקמן
שלום לכמו"ר. "יש לפסול את כל הגיורים שנעשו משנת 1999 על - ידי הרב חיים דרוקמן, העומד בראש מערך הגיור והרב חיים אביאור", כך קבע לפני כשבועיים בית הדין הרבני הגדול בירושלים. ברצוני לשאול את מארי מה דעתו בנושא הגיורים של הרב דרוקמן, שנפסלו ע"י בית הדין הרבני. האם יש הבדל בין גיורים? האם כל אחד מוסמך לגייר? האם בדיעבד לא ניתן להכשיר את גיורי הרב דרוקמן? כל טוב
נצרות- עבודה זרה
שלום לכבוד הרב!
היחס לנצרות כיום, הנני גר בעיר בה נמצאים גויים שחלקם נוצרים, כך שמחצית דיירי הבניין בו ביתי הינם ערבים נוצרים. והם מביאים עתה את חגם לידי ביטוי במס' דברים ברצוני לברר את היחס שלי אליו. יש לציין שבאופן כללי קשרי השכנות טובים, ורוב שכנים אלו מכונים "חילונים" אשר בד"כ חוגגים את חגיהם בשביל החויה ולא מתוך אמונה צרופה בשיטתם השגויה.
1. תלית גרב של אותו ליצן שלהם (אדום לבן)של סמוך לדלת ביתם מבחוץ, האם מוטל עלי לדרוש להורידו, שכן דבר זה נמצא בשטח הכללי של הבנין?
גניבת דעת
לכבוד הרב הגאון שליט"א,
שלום.
בגמרא יומא דף פ"ד, "ר' יוחנן חש בצפידנא אזל גבה דההיא מטרוניתא עבדא ליה מלתא חמשא ומעלי שבתא אמר לה בשבת מאי אמרה ליה לא צריכת אי מצטריכנא מאי אמרה ליה אישתבע לי דלא מגלית אישתבע לאלהא דישראל לא מגלינא נפק דרשה בפירקא והא אישתבע לה לאלהא דישראל לא מגלינא הא לעמו ישראל מגלינא והא איכא חלול השם דמגלי לה מעיקרא מאי עבדא ליה." (פירוש רש"י: והאיכא חלול השם, שהיא סבורה שעבר על שבועתו. דמגלי לה מעיקרא, מההיא שעתא גלי לה לא נשבעתי לך כי כך אמרתי.)
יהדות עפ"י האם
שלום הרב.
א. מדוע יהדותו של אדם נקבעת עפ"י אימו (כשאימו יהודיה=הוא יהודי)?
ב. ביחס לחוק השבות - איך אפשר להסביר לחילונים כי היהדות נקבעת עפ"י האם ללא משמעות ללאום האב, ולעצב את חוק השבות עפ"י לאום האם ולא רק האב (וכ"ש הסב/סבתא)?
בתודה מראש...