הלכות מוסיקה

לכבוד הרב יש ראשונים (ובינהם הרמב"ם) שסוברים שכל העניין של אוב/ידעוני וכיו"ב הם שקר וכזב. וכן יש סוברים לגבי כישוף/שדים וכו'. כיצד הרמב"ם וסיעתו יסבירו את רבבות האנשים שטוענים בודאות שהם עושים סיאנסים או מתקשרים עם מתים? לא ניתן להגיד שכולם שקרנים, כי יש אנשים שבאמת טוענים ומאמינים בלב שלם שהם עושים זאת. ואני מניח שיש רבבות של סיפורי מופתים על סיאנסים ותקשורים עם מתים. וכגון שאנשים עושים סיאנס ומקבלים תשובות או שהכוס זזה וכו'. איך הרמב"ם יוכל להסביר את כל זה? וכן לגבי כישוף - אע"פ שלא ראיתי אני מניח שיש מכשפים שיכולים להוכיח באופן חד משמעי את כוחותיהם.

שלום עליכם, קניתי נעליים ולאחר זמן ראיתי כי בסוליה של הנעל יש צלב. האם ניתן להמשיך ללכת עם נעליים אלה?
תודה.

שלום עליכם מה ההלכה לגבי:
1. חגורת עור או נעליים מעור חיה טמאה (נחש, תנין וכו') באופן כללי ובבית הכנסת
2. שרשרת עם שן של אריה או כריש

שלום לכבוד הרב
האם ראוי לשמוע הקלטה של מנגינות שנוגנו על ידי נגנים גויים או הולחנו על ידם? והאם לנגן ישראלי מותר או ראוי לנגן מנגינות כאלה? הרי המוזיקה באה מהנפש שלהם וזה יכול לטמא את נפש הישראלי השומע. (הצורך הוא בזמן עבודה או למנוחה בין לימוד ללימוד)
תודה רבה וברוך תהיה

נדמה לי שראיתי את כת"ר בתמונה עם מועצת הרבנות אצל האפיפיור, כיצד הנ"ל מסתדרים עם דברי הרמב"ם בפירוש המשנה"? ויישר כוחו על כל פועלו למען הציבו"ר. –– "פירוש המשנה לרמב"ם מסכת עבודה זרה פרק א משנה ד (ד) אומרו מהו לילך לשם - שיעשנה דרך ללכת ממנה לזולתה, לפי שאין מותר בשום פנים להיכנס לעיר שיש בה עבודה זרה, וכל שכן לדור בה, וכל שכן לסחור בה. וחניות מעוטרות - החנויות המקושטות באיזה מין שיהיה מן הקישוט, שהן לא קושטו אלא לעבודה זרה, ולפיכך כל מה שבהן אסור בהנאה.

אחד מפסיקותיו המפורסמות במשנה תורה, הלכות עבודה זרה, פרק יא' הלכות יז'- יח': "ודברים האלו כולן (הכוונה לפעולות מאגיות כגון כישוף או העלאה באוב), דברי שקר וכזב הן– והן שהטעו בהן עובדי עבודה זרה הקדמונים לגויי הארצות כדי שיינהו אחריהן(...) כל המאמין בדברים אלו וכיוצא בהן, ומחשב בליבו שהן אמת ודברי חכמה, אבל התורה אסרה אותן – אינו אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת...". וידוע שהרמב"ם כתב דברים אלו לפני שהתגלה הזוהר הקדוש, ולפני זמנו של האר"י ז"ל שאז נפוץ בכל העולם היהודי בראיות ברורות על אמיתותם של עיניני השדים וכו', ויש קוצנזוס של כל קשת רבני ישראל, ספרדים ואכשנזים בדבר אמיתותם כמציאות קיימת.