בשעה טובה
שלום למארי. מהו לפי משנת רבנו לומר "בשעה טובה", ופעם סבי ז"ל אמר לאימי שאמרה את זה: "וכי ישנה שעה שאינה טובה"? למה רמז סבי?
חזן עיוור מכיר את נוסח הברכה בעל פה — האם יוכל להוציא את הציבור בברכת האילנות? הרב רצון ערוסי מבאר את הקשר בין ברכת ראייה לבין החיוב, ואת האפשרות להשתתף בשמיעה ובעניית אמן.
🌸 ידיעת נוסח הברכה אינה כל התמונה: האזינו להבחנה של הרב בין ראייה, חיוב ועניית אמן בברכת האילנות.
חזן עיוור יודע בעל פה את הברכות ואת התפילות. האם יוכל לברך את ברכת האילנות ולהוציא את הציבור ידי חובה? הרב רצון ערוסי משיב שלא, משום שהברכה קשורה לראיית הפריחה.
הרב מבאר שההבחנה אינה נוגעת ליכולת לומר את הנוסח, אלא לחיוב בברכה. מאחר שמדובר בברכת ראייה, מי שאינו רואה אינו מוציא בה את מי שחייב.
הרב מדגיש שהחזן יכול לשמוע את הברכה ולענות אמן. השאלה שנדונה היא יכולתו לברך עבור אחרים, ולא עצם ההשתתפות במעמד.
האם חזן עיוור יכול להוציא את הציבור בברכת האילנות?
חזן שאינו רואה אינו יכול להוציא את הציבור בברכת האילנות. זו ברכת ראייה, ומי שפטור ממנה אינו מוציא את מי שחייב בה.
האם ידיעת נוסח ברכת האילנות בעל פה מאפשרת להוציא אחרים?
ידיעת הנוסח בעל פה אינה מחליפה את הראייה שעליה מבוססת ברכת האילנות. גם חזן שיודע את התפילות והברכות בעל פה אינו מוציא אחרים בברכת ראייה שהוא עצמו פטור ממנה.
כיצד יכול חזן עיוור להשתתף בברכת האילנות?
חזן שאינו רואה יכול לשמוע את ברכת האילנות ולענות אמן. הוא אינו מברך כדי להוציא אחרים ידי חובתם, משום שאין הפטור מוציא את החייב.
שלום למארי. מהו לפי משנת רבנו לומר "בשעה טובה", ופעם סבי ז"ל אמר לאימי שאמרה את זה: "וכי ישנה שעה שאינה טובה"? למה רמז סבי?
לרב השלום והברכה! לא ראיתי שמברכים על הטבק שמריחין בו ולכאורה אין סיבה שלא לברך ובכף החיים ובאור לציון כתבו שהמנהג לא לברך כי אין לו עיקר או שעשוי מחומרים מלאכותיים. אבל מאובנתא דלבא נראה שאין רבנו מסכים לדעתם לפי טעמיהם, אך לא מצאתי מקור מפורש על כך כי גם מהרי"ץ א, קפ לא התייחס לשאלת הברכה, ולא בשו"ת דברי חכמים סי' כ ואף לא בברכת משה לרב אשואל (ועל האחרון קצת תימה) וגם לא בדברי מארי ואפשר שלא שנא מכל מיני הקטורת והאבקות משרפי קוצים ועלים ומיני מוגמר המובאים שם בהלכות שברכתן עצי בשמים. הדן לפניו ע"ג קרקע נהוראי יהב ירושלים
1 מה דעתו של הרב לגבי מי שאומר, שתשובת הרמב"ם בעניין ספירת העומר לא להרמב"ם.
מה הרב אומר על זה?
2 אם זה משנה את הדין לגבי מי שלא ספר בלילה, שסופר ביום, האם סופר עם ברכה או בלי ברכה?
שלום וברכה. אתמול, התעוררתי בחמש בבוקר בגלל סופת רעמים, ונשארתי במיטתי, מנסה לישון. כל 50 שניות בערך נשמע רעם. וברכתי על כל רעם. והאמת, שזה היה מיגע. ולא הצלחתי לחזור לישון. עשיתי כראוי?
תודה ושבת שלום
לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א שלום רב,
א. ע"פ מורי, גבי דברים הבאים בסעודה בין מחמת הסעודה ובין לאו, בין בתוך הסעודה ובין לאחר הסעודה, האם מועילה בכוונתו של אדם לברכת המוציא על מה שיביאו(-שקובע עליהם סעודה) ובכך פוטרתן בברכת המוציא?
ב. ע"פ מורי, פירות המונחים על השולחן (כחלק מסידור הסעודה בשולחן) ,והרי הם כקינוח לאחר הסעודה, וכעת מברך המוציא ,האם פוטרתם בברכה?
ג. ע"פ מורי, אדם שבכוונתו להמשיך לאכול לחם אך נגמר מהשולחן, האם דברים הבאים מחמת הסעודה/לא מחמת הסעודה ייחשבו בתוך הסעודה ויכריע דין זה בברכתם או שמא צריכים ברכה לפניהם ולאחריהם (שכן נסתלק הלחם)?
שלום לרב האם דין סורגים בחלון בית בקומה גבוהה כדין מעקה לגג לענין ברכות?
תודה רבה?
שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א,
א. שמעתי לאחרונה שהרב זייני שליט"א פרסם מאמר בו הוא מוכיח שאין לברך ברכת המוציא ולקבוע סעודה על מיני מזונות שהם רכים. ז"א לא על עוגות שיש למשל, אבל כן על עוגיות פתי בר. האם מארי מסכים שאכן גם זו דעת רבנו?
ב. האם עלינו לחשוש ממכירת החמץ של בעלי המרכולים השונים ובעלי הבתים כפי שחשד מארי יוסף ז"ל לפי הערה שלו בהלכות חמץ ומצה ולהמנע לאכילת חמץ פרק זמן מסוים לאחר סיום חג הפסח? בברכת התורה,
שמעתי שהרב בשבת לפני הלל ברך שהחיינו בבית הכנסת ? האם גם על הלולב ביום ראשון ברך?
לרב שלום,
1. בשו"ע כתוב כי לאחר נטילת ידיים לארוחה יש לשפשפם זו בזו ולאחר מכן לברך. האם כך לנהוג? האם אין בעיה שהידיים נוגעות אחת בשנייה (מאחר וכאשר המים שעל יד אחת באים במגע עם השנייה יש ליטול שוב).
2. האם לאחר נטילת ידיים ביציאה מהשירותים יש לנהוג כאמור לעיל ולשפשף את הידיים?
תודה רבה
האם הלכה זו מבוססת על דין או על מנהג?
מהם הדינים החלוקים של הבוצע במצבים השונים (שאר ימות השנה, בית אבלים, ליל הסדר בפסח)?
היש לחוש לסכנה אם הבוצע נתן לידו של מי שאיננו אבל?
שלום לרב אני שואל לדעת הרמב"ם ואשמח לדעת גם את דעת השו"ע. המתכוון לאכול ירק מסויים למשל חסה ובלי שידע אכל גם רמש או שקץ האם עבר על לאו או שמא דעת הרמב"ם שמתחייב רק אם התכוון בידיעה ברורה לאכול את הרמש כגון שראה את הרמש ואכל אותו?
תודה רבה.
האם לפי הרמב"ם יש לחשוש לאיסור גרימת ברכות שלא לצורך?
מהו המבחן הקובע לסיום סעודה? האם ברכה אחרונה או נטילת מים אחרונים?
האם ישנה אבחנה בין אכילת פרות מקרית ולא סדירה לבין נסיבות של התוועדות לאכילת פרות?