בושם
לק"י לכבוד הרב שלום! להלן שאלה שהופיעה בבגרות בתושב"ע ומעניינת אותי התשובה לגביה (אני לא נבחנתי בבחינה זו): אם קונים בושם ולאחר מכן מגלים שהוא עשוי משומן של בע"ח טמאים - האם מותר להשתמש בבושם זה? ומדוע?
תודה מראש לכבוד הרב!
עברתי לדירה חדשה בה יש שתי קומות, בקומה עליונה ישנם ח. שינה ויח' הורים. ביחידת הורים יש כיור שנמצא בחדר שירותים ביחד עם אסלה ומקלחון. כשאני קם בבוקר אני יכול ליטול ידיים שם או ללכת לקומה התחתונה שם יש כיור בודד. השאלה שלי באה בהתלבטות האם עדיף לעשות יותר צעדים ולרדת קומה כדי ליטול לכ"ע. או ליטול בקומה עליונה ללא שאצטרך להסתובב המון שכן עדיף ליטול בד' אמות אבל בחדר שירותים? כ"כ, האם יש הבדל בין נט"י שחרית לשאר נטילות?תודה רבה!
שתי האופציות שוות - למעלה או למטה. אלא שלגבי היחידה שלמעלה, עליך להכין את המים באנטל. לצאת מחוץ למקלחת והשירותים, לברך לפני שייכנס לשירותים ואח"כ יטול ידיו. נט"י שחרית דינה כשאר הנטילות לאכילה בכלי ובכח גברא, ובשיעור המים, ובברכה לפני הנטילה.
לק"י לכבוד הרב שלום! להלן שאלה שהופיעה בבגרות בתושב"ע ומעניינת אותי התשובה לגביה (אני לא נבחנתי בבחינה זו): אם קונים בושם ולאחר מכן מגלים שהוא עשוי משומן של בע"ח טמאים - האם מותר להשתמש בבושם זה? ומדוע?
תודה מראש לכבוד הרב!
שלום לכבוד הרב!
תודה על האפשרות לשאול וללמוד, ובכן שאלתי:
למה הרמב"ם לא כתב במ"ת את הברכה "בורא נפשות" במלאוה, כפי שהוא כותב אותה בפירושו למשנה? ואם כבר בברכה זו עסקינן, מאיפה נוצר הנוסח המסובך והלא מובן של ברכה זו?
ושכרו כפול מן בשמים,
אלישבע
שמרי יין שהוסיפו להן מים (תמד), אילו תנאים מוציאים אותו מגדר מים?
מהו המבחן של יין שנתערב במים ע"מ שישאר בגדר יין לקידוש, ברכת הגפן, פסילת המקוה ואיסורי מזבח?
מהו המקור של הפוסקים הדורשים רוב יין בתערובת (יין מזוג) ע"מ שיהיה ראוי לקידוש וברכת הגפן?
שלום הרב
קראתי ברמב"ם בהלכות תפילה לגבי ברכות השחר שברכה שלא נתחייבתי בה איני צריך לברך (כגון "הנותן לשכוי בינה" ) וגם בשו"ת הרב יוסף קאפח הרב כותב מתוך דיברי הרמב"ם שכוונתו של הרמב"ם היא גם אם עבר זמן הברכה עדיין יכול לברך אותה (רק ברכות השחר )
ואני יודע שכיום אומרים את כל ברכות השחר בין שנתחיבתי בין אם לא
מה עלי לעשות ?
לכבוד הרב החשוב הרב רצון ערוסי שליט"א שלום וברכה,
מהו גדר היסח הדעת לפי הרמב"ם ומורי? כלומר, אם אני שותה תה או אוכל בהפסקות ארוכות, מהו גדר היסח הדעת שבו אני צריך לברך שנית?
בתודה ובברכה
לק"י, שלום לכבוד הרב,
א. בפרק א' הלכה ז' כותב רבינו שאם בירך בליבו יצא (בדיעבד). בפרק ח' הלכה י"ב כותב רבינו שאם שכח והכניס משקין לתוך פיו בלא ברכה - בולען ומברך בסוף. שאלתי היא מדוע לא יברך בלב וייצא בדיעבד הרי לעניות דעתי זה עדיף מלבלוע בלא ברכה? (לגבי "מברך בסוף" מפרש מורי שמדובר על ברכה אחרונה). האם ניתן לנהוג כן לכתחילה (לברך בלב במקרה כזה)?
ב. אדם שאוכל בבוקר עוגה אפויה (מכילה קמח, ביצים, שמן וכו') או בסקוויטים, ומתכוון שזוהי סעודתו ל -3-4 שעות הקרובות - האם לפי רבינו צריך ליטול ידיים ולברך המוציא וברכת המזון (מאחר ונכלל כקביעות סעודה)?
1) כשעשירי בטבת חל בערב שבת המנהג תמיד היה להתפלל מנחה קטנה בערב שבת כמו בכל ערב שבת. המהריץ מציין שכשמוציאים את הספר אומרים "יהי" ולא "א-ל ארך אפיים" כיוון שדובר בערב שבת שלא אומרים תחנון.
האם ובמקרה שמתפללים מנחה גדולה באותו יום לא היה מן הראוי לומר "א-ל ארך אפיים"? כ"ש שמדובר ביום צום? ובנוסף (עקרונית) האם לא היה מן הראוי לומר נפילת פנים בשעה זו ואף אבינו מלכינו? ושוב אני מדגיש שכל זה מבחינה תאורטית כיוון שקהילות לא בנקל יבינו זאת.
לק"י לכבוד מו"ר הרב רצון ב"ר יוסף ערוסי הלוי שליט"א
1. בגמרא שבת קט:א - "בת חורין היא זו ומקפדת עד שירחוץ ידיו שלש פעמים". ופירש"י בת חורין היא הרוח השורה על הידים לפני הנטילה. כיצד יסביר רבנו "רוח רעה" זו, ומדוע לא פסקה במשנ"ת?
2. לדעת רבנו, מדוע נוטלים ידיים כשקמים בבוקר, האם בשביל קרית שמע ותפלה, או שיש צורך לטול ידיים ללא קשר למצות אלו, וממילא נטילה זו פוטרת את הנטילה שלפניהם?
3. שכלים נבדלים " גן השכלים - השי"ן בחירק או בשווא?
שלום לכבודו.
אני בת 26
לפני כשנה התחתני בפעם השנייה, מנשואים ראשונים יש לי ילדה בת 8 התחתנתי אם בנדם מאוד מבוגר בן 43 מצפייה לחיים טובים ורגועים. כבר מהתחלה יתחילו בעיות של כסף לא משלם חובות, לא משלם שכירות , ולא שחסר לו יש לו מכולת שכונתית, כול ארבע חודשים היא מריבה הוא יוצא מהבית ומשאיר את כול הבית בחובות, אחרי שאני עושה מאמצים ומשלמת את הכול הוא נזכר לחזור.
ברכת הלבנה: אנחנו מתפללים בבית כנסת 'שבת אחים' שהנוסח הרשמי הינו בלדי.
בית הכנסת ממוקם בקומפלקס שבו שוכנים מס' בתי כנסת של עדות שונות (כל עדה בנפרד)
השאלה היא מתי יש לברך ברכת לבנה ?
רח' אלול היה בימים חמישי ושישי. האם ניתן היה לברך בציבור ברכת לבנה במוצא"ש ? או שמא היה צריך כמנהג רוב הציבור וכפשרת מהרי"ץ , אחרי 3 לילות ?
ואם נאמר שנוהגים כשיטת הרמבם שלא הפריד בין ציבור ליחיד בעניין ברכת לבנה ובהסמכת הברכה לראש חודש , אז מדוע לא היה לברך בציבור כבר בערב שבת ? ובכלל , האם יש בעיה לברך לבנה בשבת ?