דיני אבילות
כבוד הרב שלום וברכה!! לפי שיטת רבינו כאשר אדם נוכח בשעת יציאת נשמה עליו לקרוע לעומת זאת יש מושג "חליצת כתף" שאיני מבין האם הוא תחליף לקריעה ויש נוהגים להניח יד ימין על הראש (הזרוע) כמו כן שמעתי על מנהג - גילוי מצבה מאיפה לקוח מנהג זה
1. קריעת הבגד - היא חובה הלכתית, בשעת יציאת נשמה או כששומע על מות קרובו, שחייב להתאבל עליו.
2. חליצת כתף - הוא מנהג עתיק יומין מימי הנביאים ונעשה לכבוד מלכים, ולכבוד הורים שנפטרו. לפי מנהג זה, האבל חולץ את השרוול הימני באופן שידו הימנית וכתפו ערומים, זאת מלבד הקריעה בבגד, ושם את היד החלוצה על ראשו.
3. גילוי מצבה - מנהג קבלי מאוחר.
תכנים לקריאה נוספת
הקמת מצבה
שלום לכבוד הרב שמעתי את שיעורך באתר נצח ישראל בנוגע להקמת מצבה. מחילה מכבוד הרב אך יש לי קושי, חילקתי בין מצבה לזכר מקרה מסויים כמו שהחילונים עושים שזה אסור לבין מצבה על קבר צדיק שזה מותר מהסיבה שהצדיק הוא העיקר ולא המצבה, אך יש כאן קושי, גם אצל המצבות של החילונים המקרה הוא העיקר ולא המצבה. כלומר, זה שהחיילים נהרגו זה המקרה ובגללו מתקבצים ליד המצבה שבנו לכבודם ממש כמו שבאים למצבה של צדיק שבנו לכבודו. האם הרב יכול לפתור לי את הקושי?
אבלות
האם מותר לאבל לרכוש דירה עוד בטרם מלאו שנה לפטירת האם?
האם מותר להכניס מיטת המת לבית הכנסת בדרכו לבית הקברות?
היש הבדל בדין אם מדובר בגבר או באשה והאם מותר להכניס מיטתו של תלמיד חכמים לביהכ"נ?
מהי הגדרת "הספד רבים", האם הספד בפניו של תלמיד חכמים או הספד שרבים באים לשמוע את גדול הדור שהגיע לשם?
האם הנוהג של הכנסת מיטת המת לבית הכנסת עלול להיחשב כעבירה שהולכים בחוקות הגויים?
נפטר שנקבר ביום ט' באב, כיצד יקיימו את סעודת ההבראה?
בידוע הלכה היא: אבל אסור לאכול ביום הראשון משלו. האם ישנו חיוב על שכנים או מכרים שיאכילוהו משלהם? האם ביום הראשון היו נמנעים האבלים מלאכול? א"כ היש מקור הלכתי לסעודות ההבראה שעורכים המנחמים? עבר היום או נקבר בלילה ולא הביאו לו המנחמים סעודת הבראה, האם בנסיבות אלו רשאי האבל לאכול משלו?
אבל שקרובו נקבר ערב ר"ה שהינו גם ערב שבת, האם מותר ברחיצה?
האם יו"ט מבטל שבעה גם אם בא בשבת ויותר ברחיצת כל גופו לעומת שבת שיש לנהוג אבילות בצנעה?
האם אונן שטרם נקבר מתו מותר ברחיצה ותספורת עד לקבורה וסתימת הגולל שאז חלים דיני האבל?
מה, אם כן, יעשה אבל שנקלע לנסיבות של קבורת יקירו בערב ר"ה שינו גם ערב שבת?
היש אסור להעביר המעדר מיד ליד, בעת כיסוי הקבר בעפר?
מה מקור המנהג הזה והאם היה נהוג גם בקרב יהדות תימן?
האם מדובר במנהג ברמת: "מאן דקפיד קפדינן בהדיה ..."?
האם חששו הפוסקים למה שכתבה הגמרא "אל יפתח אדם פיו לשטן" או למה שאמרו "ברית כרותה לשפתים"?
עד כמה ואת מי מחייב מנהג ברמה שכזאת - מהם כללי הפסיקה במקרים שכאלו?
כיצד יפעל במקרה שכזה מי שאינו אמון על מנהג זה?
מת שטרם הובא לקבורה במשך מס' ימים, האם קרובו המתאבל עליו פטור מן המצוות כל אותן ימים מדין אונן?
בימינו כאשר החברא קדישא דואגים לכל סידורי הקבורה, האם יפקע ממנו דין אונן ויתחייב בכל המצוות כמו כל אדם?
כיצד ניתן לגשר מעשית בין המצב המורכב שלו כאונן מחד וכמי שסרה ממנו דאגת הקבורה מאידך?
מי שנודע שמת במהלך שביו בידי גויים וטרם הובא אלי קבר, האם קרוביו ינהגו כאוננים כל אותה תקופה עד לקבורתו?
מי שקם מאבלו, האם אסור לו לשבת בבית הכנסת במקומו הקבוע?
האם ישנם נסיבות שאבל רשאי לקום מאבלו תוך "השבעה" ואולי אף ביום הראשון לאבלו?
מהו הטעם של ההגבלות שהוטלו על האבל בדרכי ישיבתו והאם יש להחיל אותם אף בשבת?
האם אבל רשאי במהלך "השבעה" להשתתף בחופת בניהם או שיש לערוך החופה במקום ישיבת האבלים?
אבלות וקדיש
1 חבר תימני שאל אותי:
מהו המקור להלכה שאין חובה לאחים של הנפטר לומר קדיש על אח/ות. אם יש בן לנפטר שיאמר קדיש ?
אשמח אם הרב יוכל להתייחס לשאלה זו ויאיר את עינינו למקור ההלכה ?
2 שאלה נוספת בשם חבר תימני:
האם ביום השלושים של אחי הנפטר יכולים להסתפר ולהתגלח בבוקר, בבחינת מקצת היום ככולו. או שיש להמתין עד השלמת היום.
יש מנהגים שונים בענין זה.