דיני אבלים

האם השמחה דוחה את מצוות האבלות למרות שאבלות ביום הראשון הינה מדאוריתא?

היש להתחשב בהפסדי ממון ("הפסד מרובה") העלולים להיגרם עקב ביטול החופה?

מדוע בנסיבות דלעיל יש לקיים החופה ולהתאבל רק לאחר שבעת ימי המשתה, הרי לכאורה בימינו אין כבר בעיה של טורח בהכנות לחתונה?

היות ודין זה לא נתפרש בתלמוד, מה היא דעתו של הרמב"ם בשאלה זו?

הדברים נאמרו בשבעה מפי מו"ר הרב רצון ערוסי יצ"ו.

רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות, הרב ד"ר רצון ערוסי, קורא להמוני בית ישראל שיעלו למירון להילולת הרשב"י, לזכור מה טפל ומה עיקר.

"בעוונותינו אנחנו רואים שבני אדם נטפלים לטפל ולא לעיקר, והופכים את העלייה לקברים לעיקר בה בשעה שהם ממשיכים בחייהם לעשות את כל הרע והרשע. הפולמוס הזה מתייחס בעיקר לל"ג בעומר, שאז באמת זיכרון אותו צדיק יכול לתרום תרומה גדולה, אך יש דברים מאוד לא יפים שנעשים באותו ערב", מסביר הרב ערוסי.

האם רשאים לבטל מצוות עשה דרבנן להספיד אנשים כשרים גם בזמנים שלא נכללו בימים שמנו חז"ל?

מהו כוחו של מנהג אי אמירת תחנון בימים מסוימים לבטל אמירת הספדים באותם ימים?

המחמירים ונמנעים מהספד בימים אלו, האם כהוגן הם עושים?