דיני אבלים
חמותי ישבה שבעה ובימי השבעה חיבקה ונישקה את ילדיי בני השנתיים. האם צריך ל"טהר" את הילדים בדרך כלשהי?
לחלוטין לא. וה' ינחמה נחמה שלמה, וישמור על ילדיך בעין חמלתו ויגדלם לעבודת וליראתו.
תכנים לקריאה נוספת
כלה העומדת לפני חופתה שהגיעה אליה השמועה הרעה שאביה נפטר, האם יש לבטל החופה?
האם השמחה דוחה את מצוות האבלות למרות שאבלות ביום הראשון הינה מדאוריתא?
היש להתחשב בהפסדי ממון ("הפסד מרובה") העלולים להיגרם עקב ביטול החופה?
מדוע בנסיבות דלעיל יש לקיים החופה ולהתאבל רק לאחר שבעת ימי המשתה, הרי לכאורה בימינו אין כבר בעיה של טורח בהכנות לחתונה?
אבל בשבעת ימי אבלו או תוך שלושים, האם אסור בתסרוקת שער ראשו או זקנו?
היות ודין זה לא נתפרש בתלמוד, מה היא דעתו של הרמב"ם בשאלה זו?
מהי שמחת מרעות?
שלום כבוד הרב.
רבינו בדיני אבלות כותב שמה שאסור לאבל על אביו ואמו זו דוקא שמחת מרעות, ואם הבנתי נכון את הפירוש של מארי הכוונה שהאבל{ כמובן בשנת האבל ולא בשבעת הימים} האיסור עליו זה בדוקא אם הוא עיקר שמחה כגון שושבין אבל אם הוא כאחד האורחים אז יהיה מותר.
אשמח להבין ע"י כבוד הרב הלכה זו ברבינו ואת פירושו של מארי.
בברכת "שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול"
דברים לזכרו של הרה"ג שלמה דמארי רב המושב תרום
הדברים נאמרו בשבעה מפי מו"ר הרב רצון ערוסי יצ"ו.
"נטפלים לטפל ולא לעיקר" על תרבות העלייה לקברות צדיקים
רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות, הרב ד"ר רצון ערוסי, קורא להמוני בית ישראל שיעלו למירון להילולת הרשב"י, לזכור מה טפל ומה עיקר.
"בעוונותינו אנחנו רואים שבני אדם נטפלים לטפל ולא לעיקר, והופכים את העלייה לקברים לעיקר בה בשעה שהם ממשיכים בחייהם לעשות את כל הרע והרשע. הפולמוס הזה מתייחס בעיקר לל"ג בעומר, שאז באמת זיכרון אותו צדיק יכול לתרום תרומה גדולה, אך יש דברים מאוד לא יפים שנעשים באותו ערב", מסביר הרב ערוסי.
ימים שבין ר"ח סיוון ועד י"ב בחודש, האם מותרים בהספד?
האם רשאים לבטל מצוות עשה דרבנן להספיד אנשים כשרים גם בזמנים שלא נכללו בימים שמנו חז"ל?
מהו כוחו של מנהג אי אמירת תחנון בימים מסוימים לבטל אמירת הספדים באותם ימים?
המחמירים ונמנעים מהספד בימים אלו, האם כהוגן הם עושים?