א. הלכה כרבי מחבירו, כתובות, כא, א, לא מחביריו, עיין פיהמ"ש, רבינו, שביעית, ט, ב, והערת מורנו הרב יוסף קאפח שם, הערה 36. ודלא כמ"ש הר"י בערלא על ספר המצוות לרס"ג, עשין נז, והללו שנסתפקו אם הלכה כרבי מחביריו, כמו תוס' ב"ב, קכד, ב, ד"ה מ ספקא, משום שיש ונראה לחכמים מאוחרים יותר טעמו של רבי על פני דברי חביריו, והכרעת חכמתו המאוחרים היא מכח הרוב שלהם.
ב. אין המ"ב חייב להכריע כרוב הפוסקים, אם לא נראים לו סברתם, כי רוב זה אינו מחייב, מאחר ולאדנו זה עם זה פנים בפנים כמו בסנהדרין. למרות האמור לעיל, אחרי בקשת המחילה, קשה להסכים עם המ"ב שחילק בין טיגון לבישול לעניין הצורך שיהיה צורת פת, כשהפירורים פחות מכזית, אלא בין בבישול ובין בטיגון יש צורך שיהיה צורת פת כשהפירורים פחותים מכזית.