ברכת המוציא
האם חובה לטבל את הפת לאחר ברכת המוציא. קראתי בהרבה מקומות שבימינו שהלחם משובח ונאפה עם מלח אין חובה לטבל.
למארי שלום, היה לי קשה לי עניין מסוים בהלכה הראשונה בהלכות ברכות. ברכות "מעין שלוש" היא גם מן התורה? אם כן, רק כשבע? רק כשאכל כזית? לא ממש הבנתי את הערה י' שמה של מורנו הרב יוסף קאפח. אשמח אם הרב יאיר עיניי
שיטת מורנו הרב יוסף קאפח כשיטת רבינו, שברכת המזון מן התורה, היא רק על "אכילת מזון" (זו ההגדרה של רבינו). ו"אכילת מזון" כוללת רק פת, או "מזונות" (=על המחיה) לא גם פירות וזרעונים המנויים בשבעת המינים, כפי שסבר הכס"מ. כי דברים אלו אינם בכלל "אכילת מזון", אע"פ שהם מזינים, כפי שטוען הכס"מ, אבל אין בני אדם אוכלים אותם כ"אכילת מזון". וזו תכלית ההשגה של מורנו הרב יוסף קאפח על הכס"מ באות י'.
האם חובה לטבל את הפת לאחר ברכת המוציא. קראתי בהרבה מקומות שבימינו שהלחם משובח ונאפה עם מלח אין חובה לטבל.
מהן האפשרויות של הקטן שחיובו בברכות מדרבנן להוציא ידי חובה את הגדולים שחיובם מדאורייתא?
גדול ששמע ברכות ותפילות מתינוק המתלמד, האם יצא ידי חובה אם ענה אמן אחריו?
שלום
מה דין ברכת שהחיינו על ספר חדש והאם יש לחלק בין ספר קודש לחול
והאם השמחה של האדם בספר החדש רלוונטית
1) כשעשירי בטבת חל בערב שבת המנהג תמיד היה להתפלל מנחה קטנה בערב שבת כמו בכל ערב שבת. המהריץ מציין שכשמוציאים את הספר אומרים "יהי" ולא "א-ל ארך אפיים" כיוון שדובר בערב שבת שלא אומרים תחנון.
האם ובמקרה שמתפללים מנחה גדולה באותו יום לא היה מן הראוי לומר "א-ל ארך אפיים"? כ"ש שמדובר ביום צום? ובנוסף (עקרונית) האם לא היה מן הראוי לומר נפילת פנים בשעה זו ואף אבינו מלכינו? ושוב אני מדגיש שכל זה מבחינה תאורטית כיוון שקהילות לא בנקל יבינו זאת.
לק"י האם כשאוכלים ג'עלה לפני האוכל בארוחות שבת, ולאחר הסעודה ולפני ברכת המזון, רוצים לאכול שוב ג'עלה (כשמגיעים אורחים למשל..) האם יש לברך שוב על הפירות שמגישים?
תודה
שלום עליכם,
בסעודת מצווה כגון (ברית, חתונה, פורים וכו'...) האם ישנה חובה לאכול פת ולברך ברכת המזון או שאפשר לקיים סעודה ללא פת?
היש לדמות דיני "שבע ברכות" לדברים שבקדושה המחייבים נוכחותם של עשרה גדולים ובני חורין?
עיקר הדין ל"שבע ברכות" שלא בשעת החופה הינו עבור ה"פנים חדשוות" ואם אינו נוכח לכאורה לא יברכו?
ח' כסלו תשפ"ו
לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי שליט"א,
בשבת שעברה שאלתי אותך שאלה לגבי שיעור קביעות סעודה שמחייב את האדם בברכת המוציא כאשר הוא אוכל דברים שברכתם מזונות וקבע עליהם סעודה.
הרמב"ם בהלכות ברכות פרק ג, הלכה ט' כותב:
"עיסה שנאפת בקרקע... ואין עליה צורת פת מברך עליה בתחילה בורא מיני מזונות ואם קבע עליה סעודה מברך המוציא".
מארי בהערה כ"ב על הלכה זו מביא את פירוש המשנה על סוכה פרק ב' הל' ד':
"אכילת עראי הוא שיאכל כמות מועטת ולא יתכוון בו שיהא סעודה, ואינו אוכלו אלא להשקיט רעבונו עד שישלים אכילתו אחר כך".
ועל סמך פירוש המשנה הוא כותב:
שלום וברכה לכבוד תורתו,
א. ברוך השם שזיכני כמעט להעתיק רשימה של כל המאכלים וברכותיהם (כולל שיעורים) (מעל 1000) לידי קובץ אחד.
ב. ברצוני להפיץ את רשימת הברכות באינטרנט - לזיכוי הרבים.
ג. כל הרשימה, הועתקה ממספר ספרי קודש מפורסמים המוסכמים על גדולי הדור.
ד. יצרתי קשר אם המחברים של שני הספרים, אך הם אינם מעוניינים שאפרסם את הרשימה (שהרי ה ליקטו לכתחילה ואני רק העתקתי). הטעם הוא שכך לא יקנו את ספריהם.
לרב שלום,
1. האם צריך לברך כל מסטיק ברכה ראשונה? ברכה אחרונה?
2. אני יודעת שאסור לשים ספרי קודש על הרצפה. אם יש לי סידור (או חומש) בתיק. האם מותר לי להניח את התיק על הרצפה?
3. האם מותר לצחצח שיניים רגיל בשבת (ורק להזהר לא לפצוע את עצמי ולהוריד דם)? ואם אסור לצחצח רגיל, אז מה הם השינויים שצריך לעשות?
4."בחומו היותר גבוה" (שולחן ערוך המקוצר, כרך ד, סימן קל"ו, הלכה כ - של הרב רצאבי). הכוונה לחום הכי גבוה בתנור או לחום יותר גבוה מהתבשיל האחרון שעשינו?