יש שני סוגי תעניות שעות, האחת שבה הוא אומר עננו, והאחרת שאין אומר בה עננו. זו שאומר בה עננו, לא אכל עד חצי היום מחמת טרדה, ומחצי היום קבל עליו להשלים את היום בתענית, זו תענית שעות. ויכול לומר עננו ביום צום התענית הזה, אע"פ שחצי היום הראשון לא אכל ולא שתה מחמת טרדה, ולא משום שקבל עליו תענית, הואיל והוא קבל עליו את המחצית השניה של היום (תענית שעות) סמוך לתחילת המחצית השניה, הרי יכול הוא לומר עננו, רבינו, תעניות, א, יג, אות כד, דברי הראשון לציון. ובשו"ע, או"ח, תקסב, י, הביא שיטת רבינו הנ"לך, והוסיף שיטה: ויש אומרים שגם זה תענית שעות, צריך שיקבלנו עליו מאתמול, Uהרי משכחת לה, כגון שמקבל עליו מאתמול להתענות עד חצי היום, וכשהגיע לחצי היום נמלך וגמרו, או שקבל עליו להתענות למחר מחצי היום ואילך, ולמחר נמלך ולא אכל גם בחצי היום ראשון, הרי זה תענית שעות. ויש סוג שני של תענית שעות, שבה אין אומרים עננו, כגון שאכל ושתה עד חצי היום, ואח"כ התחיל להתענות שאר היום, הרי זה תענית שעות, רבינו, שם, וראשון לציון שביאר שבתענית זו של שעות אין אומר עננו, מאחר ואכל בחצי היום. ודין זה הובא בשו"ע, שם, יא, שחצי היום השני שלא אכל בו, מחמת תענית שעות שקיבל, לאחר שאכל בחצי היום, אינו נקרא תענית לעניין עננו, רק לענין נדר, שנדר תענית שעות. ועליו להשלים נדרו. ובכל הנ"ל נראה שהמינימום חצי יום.