גיזום עץ ע"ח ועד בית לצורך הקמת סוכה פרטית
שלום לרב רצון ערוסי,
שלום לרב האם פרגולה שעשויה מאלומיניום תהיה כשרה אם נשים עליה סכך כשר?
תודה
לא. אלא אם כן יש ריווח בין קנה אחד של אלומיניום לשני, ומסכך בסכך כשר, לא על האלומיניום, אלא בין כל קנה וקנה העשויים מאלומיניום. ובתנאי שהקנים מאלומיניום אינם זקופים בצורת שיפועים.
בהלכות שופר סוכה ולולב, פ"ז, כד מתאר רבנו את מנהג ירושלים לצאת עם הלולב ולהחזיקו בידו בתפילה.
אם הרב יוכל לתאר מנהג זה, האם צריך לנהוג כך גם בימנו? ומה הכוונה מנחם אבלים במועד, האם הולך ללוויה עם הלולב?
שלום לרב
אצלנו בעיר יש המון גנים פתוחים שהעיריה שתלה בהם בין היתר גם הדסים. כידוע יהודי תימן מוסיפים על ההדסים בארבעת המינים גם הדסים שוטים. האם מותר לאדם הפרטי לקחת מגינות אלו הדסים שוטים ולצרף ללולב כמובן תוך כדי זהירות שלא יהרס השיח וזאת מטעם שזה נהנה וזה (העיריה" לא חסר?
תודה רבה.
שלום
1. אדם שעובד בחול המועד סוכות ואין לו סוכה בתחום
עבודתו ומסביבו האם יכול לאכול לחמו במקום עבודתו
שלום לרב שליט"א.
הרב ענה לי בע"פ, אך מבקש אני להוסיף ולשאול.
בעניין סיכוך בקנים המחוברים באמצעם בחוט ברזל.
א. חוט הברזל לא קשור בשום מקום לפרגולה או לסוכה.
ב. חוט הברזל חתוך כל כמה קנים
ג. הקנים מונחים על גבי קרש הכשר לסיכוך.
ד. מעל הקנים מונח קרש הכשר לסיכוך והוא המחזיק את הקנים לסוכה.
האם באופן שכזה הקנים הללו כשרים לסיכוך?
שכחתי לציין שהחוט ברזל עובר רק בעובי הקנים, באמצעם, ולא מלופף עליהם כלל
בברכה רבה.
אני נאלץ לעבוד בימי חול המועד ואין באפשרותי לקחת חופש. במקום העבודה יש חדר אוכל שם אנו סועדים צהריים. עד כמה שידוע לי לא מתכוננים לבנות סוכה לסועדים. שאלתי: האם במקום העבודה אני חייב לשבת בסוכה בזמן אכילת ארוחת צהריים? או שזאת נחשבת אכילת עראי?
מה הדין לגבי הפרשת תרו"מ אם נלקט האתרוג יום לפני ט"ו בשבט? האם חומרה שפסק הרמב"ם שיש להפריש תרו"מ לאתרוג שישית למרות שנלקט בשביעית מתייחסת אולי גם לאתרוג שביעית שנלקט בשמינית למרות שלא הוזכר דין שכזה ע"י רבינו? מהו היום הקובע להגדרת שנת השביעית לאתרוג, האם מתשרי עד אלול או מט"ו בשבט עד י"ד בשבט?
בס"ד
1. בערבית שמיני עצרת נהוג בבית הכנסת בו אני מתפלל (שאמי) להסדיר את התפילה. אני יודע שהבלאדי וכן לא מעט מן השאמי אינם נוהגים כך. האם יש יסוד למנהגנו זה? לכאורה מדברי הרב רצאבי יש יסוד לכך, אם אדייק מדבריו הכתובים בשולחן ערוך המקוצר חלק ג' ( מועדים), סימן קי"ט סעיף ט' שם הוא כותב: "ואין צורך עתה שהגדול שבציבור.. יסדיר התפילה". ממילותיו "אין צורך". ניתן להבין שיש שנהגו כך, כי אם לא היה כותב בצורה יותר החלטית כו " אין להסדיר התפילה " וכדומה.
2. כן אבקש לשאול, האם בעדות אחרות נהוג הסדרת התפילה כפי שקיים אצל עדת תימן, ואם לא, מדוע לא, ומדוע עדת תימן נוהגת כך? בברכת
שלום וברכה מארי כאשר אדם התיישב בסוכה אך נזכר שלא ברך לישב סוכה. האם כשהוא מברך תוך כדי ישיבתו עליו לשנות את נוסח הברכה, על ישיבת סוכה? אשמח לדעת מהי סיבת הדבר
תודה רבה