נטילת ידיים לכהן ביוה"כ
לכבוד רבינו שלום ישנה דעה כי כהן ביום כיפור צריך ליטול ידיו לברכת כהנים כי זו כמו עבודת בית מקדש האם זו גם דעת הרמב"ם ?
שלום למו"ר בראש השנה הבעל"ט לטובה ישנה הלכה נפוצה ברבים, בעקבות השו"ע, וכך גם נכתב בלוח שנה של הליכות עם ישראל, כי יש להיזהר ולא להכין מיו"ט אחד לחברו (בעקבות הגמרא בביצה יז) אך משפתחתי ברבנו לא מצאתי דין זה, ולא ראיתי גם הערה של מארי בעניין. יורני מו"ר הדין על פי רבנו, האם פסק דין זה או לא, ולמה. תכתב בספר החיים ובספר הזכרון ותמשיכו כולכם במפעלי הקודש החשובים
כך היא ההוראה של מארי ז"ל. אף ששני ימי ר"ה הם יומא אריכתא לעניין הקדושה, שהיא כקדושה אחת, אבל זאת רק לחומרא לא לקולא. כגון ביצה שנולדה בראשון, אסורה גם בשני. והראיה שימי רה"ש הם גם כשני ימים, קידוש בליל שני עם שהחיינו.
לכבוד רבינו שלום ישנה דעה כי כהן ביום כיפור צריך ליטול ידיו לברכת כהנים כי זו כמו עבודת בית מקדש האם זו גם דעת הרמב"ם ?
1 מצ"ב פסיקה של הרב אליקים לבנון למגויסים ולנשות המגויסים לגבי צום יום כיפור – מה דעת הרב?
2 שאלה מעשית: האם אדם שמצווה לאכול ממש בגלל סידרת כדורים, האם עושה קידוש?
שלום למרי. ברצוני לשאול האם לדעת הרמב"ם ראש השנה הוא יום הדין? לאור פירושו של מרי יוסף למשנ"ת המושגים מעט מעורפלים, אך בכל זאת אבקש ראשי פרקים לנושא זה.... כי כתב מרי "יום דין... אם נניח כי הוא רה"ש", ומדוע השתמש במילת "נניח"? וכן כתב, כי לדעת רבנו ישנו יום דין אחד או בראש השנה או בעת המיתה, ומתי אם כן אותו האחד? או שמא לפי ראש דברי הרמב"ם, נוכל לדון כי כל יום ויום הוא יום דין? ואז השאלה מתעצמת יותר. ושמא הצורך ברה"ש במשמעו הרווח כיום דין, נצרך מבחינה אמונית - המונית וד"ל. אודה על הפירוט בעניין זה.
האם לפי רבנו נער בגיל 14 יכול להוציא את הרבים ידי חובה בתקיעת שופר?
שלום כבוד הרב הוצאתי מפי את המילים "אני נודר שאני נשאר בראש השנה בבית". אני רוצה להתיר את הנדר. האם אני חייב לעשות זאת אצל רב? או שאפשר להסתמך על התרת נדרים רגילה בערב ראש השנה? האם אפשר להסתמך על המודעה שמסרתי בסוף התרת נדרים בשנה שעברה?
לרוב קורה אצלנו בבית הכנסת שזמן תפילת נעילה לא מתוכנן היטב, וכך יוצא שסליחות הנעילה נאמרות לאחר השקיעה. האם במקרה כזה יש להימנע מאמירת י"ג מידות?
כבוד הרב'
1) מה דינה של חולצת T-shirt עליה כתוב:"... טובה הארץ, מאוד מאוד" בדיוק כמו שכתוב בפסוק בספר במדבר י"ד, ז; כולל ניקוד וטעמי מקרא. האם מותר בכלל ללבוש חולצה כזאת? האם מותר להכניס אותה לשירותים, לבריכה, או למקווה טהרה?
2) הלכות ציצית פרק ב', הלכה ט': קשה עונש מי שאינו מניח לבן, יתר מעונש מי שלא הניח תכלת: לפי שהלבן, מצוי לכול; והתכלת, אינה מצויה לכול -- לפי שאינה מצויה בכל מקום ולא בכל זמן, מפני הצבע שאמרנו. אחד מחבריי הבין מכאן שאם מישהו ילבש ציצת ללא תכלת הוא יענש, אף - על - פי שהטיל לבן לבגדו. האם הוא הבין נכון?
איש רע מעללים החליט להתנכל לאדם תמים וירא ה' ולהביא לפיטוריו במקום עבודתו על סמך שקר שטפל עליו ובפרט שמנהל העבודה הוא עושה דברו של אותו האיש הרע. אולם יש אפשרות להציל את פרנסתו של התמים אם יבאו עדים ויעידו כי גרסת התמים היא האמיתית וגירסת המעליל שיקרית, ואכן ב"ה יש עדים, אולם דא עקא הם מסרבים להעיד מחשש שמא ינקום בהם אותו מעליל כפי שהוא כעת מתכנן זאת לאותו תמים. קראתי שלפי הנימוקי יוסף הם לא חייבים להעיד ולהציל עשוק מיד עושקו, כיון שעדות זו היא בגדר גמילות חסדים, ולכן הם אינם חייבים להעיד במקרה ויש סכנה שיהיה להם הפסד ממוני.