תשובת הרב למכינים פלטה מערב יו"ט לשבת
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1- קראתי את תשובת הרב והבנתי שאפילו שמערב יו"ט חיברו את הפלטה לשעון שבת במצב בו כל הזמן הפלטה כבויה (כי אין בה צורך בחג) מותר ביו"ט שהוא ערב שבת להזיז זיזים שיגרמו להדלקתה ולכיבויה במהלך השבת. האם הבנתי נכון? 2- וכן, האם מותר להזיז במצב זה זיזים שיגרמו להדלקתה בחג אחה"צ לפני השבת? אודה על תשובה, חזק וברוך
1-2. אסור ביו"ט לתקוע תקע בשקע ולחבר פלטה לחשמל לצורך השבת. ולכן, הפלטה צריכה להיות מחוברת בכבל החשמל עם תקע בתוך השקע מעיו"ט. ומאחר ולפי דבריך, אין לו צורך בפלטה ביו"ט, הוא מכונן את השעון באופן כזה שהפלטה תהיה כבויה ביו"ט. וביו"ט עצמו הוא מכוון את הזיזים לקראת הפעלת החשמל בה בשעה מסוימת לפני כניסת השבת, וגם אם הוא מעוניין בהפעלתה מוקדם יותר בחג אחה"צ.
תכנים לקריאה נוספת
סליחות בראש השנה
לק"י ראש השנה הוא יו"ט כשאר ימים טובים כמו פסח סוכות ושבועות. וכת"ר בהלכות שביתת יו"ט שביו"ט יש מצווה לכבדו ולענגו כמו בשבת. ובשבת כת"ר שאסור להתענות ולזעוק ולבקש רחמים... א"כ האם יש מקום לאמירת הסליחות בראש השנה אליבא דרבנו?
סימנים בראש השנה
תיכתב בספר החיים ובספר הזכרון שלום עליכם מורי זכור לי כי ראיתי תשובה של מורי יוסף באיזה מקום ואיני מוצא את המקום לגבי הסימנים בליל ראש השנה ידוע לי כי לא נהגנו בעניין אך מעניין אותי האם קיימת "בעיה" בדרכו של הרמב"ם בנושא ואם יש התייחסות של מורי בעניין אשמח מאוד לדעת היכן המקום כתיבה וחתימה טובה
מציאה שנפלטה מהים, האם יש מצוות השבת אבידה למרות יאוש הבעלים?
האם יש נסיבות שמציאה שייכת למוצאה אע"פ שיש בה סימנים ולמרות שהבעלים צווחים ומצהירים שאינם מתייאשים?
מה הפרשנות הנכונה של הלכת "זוטו של ים", האם דווקא אבודה ממנו ומכל אדם?
האם יש להתחשב במקרים אלו "בדינא דמלכותא דינא" ולהחזיר האבידה למרות הפטור מבחינת ההלכה?
שונות
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. יורנו רבינו:
א. כשמתפללים תפילה אחת (ללא לחש) באחת מתפילות יוה"כ, מתי צריך (הש"צ) לומר את הוידוי?
ב. לפי הרמב"ם האם אי נטילת/ שטיפת ידיים ביציאה מבית הכסא מעכבת ברכת "אשר יצר"?
דחוף !!! אשה יולדת חייבת לצום ?
שלום לך, אשתי ילדה בת לפני ראש השנה. והיא מיניקה. האם היא חייבת לצום יום כיפור? אלעד
תפילת יוהכ"פ - שינוי נוסחים
כבוד הרב השלום לך ולביתך ביוה"כ האחרון התפללתי בביכנ"ס מנהג תימן, אשר שונה מזו שרגיל אני ללכת אליה. להפתעתי גיליתי כי בתפילות שחרית הבוקר ומנחה הווידוי של החזן שונה מהווידוי של היחיד. זאת אומרת, בווידוי של שליח ציבור הוא מפסיק ברגע שמגיעים ל"אלוקי, עד שלא נוצרתי איני כדאי". אני זוכר משחר ילדותי בביכנ"ס שלי החזן לא הפסיק ואמר גם את זה. כששאלתי אמרו לי שזהו מנהג תימן המקורי. מה דעת כבוד הרב על עניין זה? י
עובר בתוך 40 יום, האם רשאית אמו אף שהיא בריאה לאכול ולשתות ביוה"כ לפי המלצת הרופאים ע"מ שלא לסכן חייו?
היש הבדל בדינה של המעוברת בשבירת צום יוה"כ כשהעובר בן למעלה מ-40 יום?
באלו נסיבות ניתן יהיה להתיר אף למעוברת בתוך 40 יום לשתות ביום כיפור "פחות פחות מכשיעור"?
מצא אבדה והתקשר לבעלים שסרבו לקבלה בטענה שקבלו הפיצוי מחב' הביטוח, מה עליו לעשות?
האם זכאי המוצא לדרוש מהבעלים תמורה כלשהי עבור השבת האבדה ללא קשר להוצ' שנגרמו לו?
האם רשאי המוצא שלא לקיים מצוות השבת אבדה תוך התעלמות ממנה על רקע הנסיבות התמוהות ומחשידות?
מה על המוצא בנסיבות אלו לעשות והאם רשאי לתרום המציאה לנזקקים כאלו היה זה ממונו?
המסתפק בלולב ושופר
שלום וברכה לכבוד מארי.
א. האם אדם המסופק אם שמע שופר או נענע לולב ביום הראשון של החג שמצוותו מדאורייתא האם כשבא לעשות את המצווה מספק יברך? שהרי הרמב"ם כתב בהל' ק"ש פ"ב הי"ג "ספק קרא קריאת שמע ספק לא קרא חוזר וקורא ומברך לפניה ולאחריה. אבל אם ידע שקרא ונסתפק לו אם בירך לפניה ולאחריה או לא בירך אינו חוזר ומברך" ע"כ.
ב. האם כאשר אדם מסופק ביום השני של ר"ה אם שמע שופר או בחוה"מ אם נענע לולב אינו חייב לעשות כלל את המצווה הואיל וספק דרבנן לקולא?
תודה רבה לכבוד מארי