זו תשובתו של פרופ' חיים גמליאל הי"ו: על כל הנאמר בהלכה י"ב, הלכות דעות, חל הכלל של דברים שאינם עוד רלוונטיים לימינו. כל המזונות שנרשמו בהלכה זו הינם מזונות בריאים לחלוטין ואין כל חשש מצריכתם. כיום, לאור השיפור העצום בתנאי הגידול והשימור של מזונות אלו ועם התקדמות המדע וגילוי שפע חומרי הרפואה שבמזונות אלו, אין עוד מקום להגדירם כמזונות רעים. בתקופת הרמב"ם כאשר עדיין לא ידעו על קיומם של מיקרואורגניזמים, הסטריליזציה של המזונות הייתה ירודה ביותר וברובם התפתחו עובשים וחיידקים מחוללי מחלות (פתוגניים) אשר גרמו לזיהומים חוזרים ונשנים בדרכי העיכול של הצורכים אותם. לכך יש להוסיף את העובדה שבמזונות מסויימים (שום, בצל, צנון, חרדל) היה ריכוז גבוה של רכיבים חריפים כמו גופרית, אליצין ועוד, וצריכתם ללא פת גרמה לצריבה קשה של דרכי העיכול, לגזים מרובים ואף לדלקות כרוניות.