כשרות
כבוד הרב שלום רציתי לשאול כמה שאלות לגבי כשרות
1) מה מנהג תימן בנושא כשרות מהדרין לחלב ?
2) מה מנהג תימן לגבי כשאות מהדרין עופות ובשר האם דעת מורי יוסף היתה להחמיר גם בעוף וגם בבשר ?
וכמובן מה מנהגנו
שלום לרב
האם מותר לטעון מהיין לפני הסינון האחרון כדי לעקוב אחרי הטעם ואחרי האיכות של היין ולדעת מתי התסיסה נגמרה, וכדי לדעת מתי להעביר את היין המסונן למיכלים, כשזה מתבצע לפני הפרשת תרומות ומעשרות? אשמח אם הרב יסביר את התשובה.
תודה רבה.
מטעמת אינה צריכה ברכה. מותר לטעום התבשיל ביום תענית, רק לא לבלעו. ולכן גם כשטועם את הטבל, ואינו בולע, אלא פולט, מותר. כי אין הנאת חחיך, והאיסור הוא כשיש הנאת חיך. אולם כשיש תערובת איסור בהיתר נותנים לגוי לטעום, אף שיכול היהודי לטעום ולפלוט, לא התירו. ולכן דרך אמונה, בהקדמתו לפ"ו מהל' מעשר, בדיניט בל, אסר ליהודי לטעום יין טבל. וא"כ יש צורך בגוי שיטעום, ייצקו לו יין לכוסית, ויטעום, מבלי שיניע או שיצוק הוא את היין.
כבוד הרב שלום רציתי לשאול כמה שאלות לגבי כשרות
1) מה מנהג תימן בנושא כשרות מהדרין לחלב ?
2) מה מנהג תימן לגבי כשאות מהדרין עופות ובשר האם דעת מורי יוסף היתה להחמיר גם בעוף וגם בבשר ?
וכמובן מה מנהגנו
מחבת פרווה שהונחה ליד הגז, בשוגג ניתזה עליה טיפת רוטב בשרי מסיר בשרי סמוך. ניקינו את המחבת.
כדי להשתמש בה כפרווה, מה צריך לעשות?
שלום כבוד הרב.
רציתי לשאול לגבי בישול עוף, אם יש לי תבשיל שאופן הכנתו הוא ע"י טיגון השוקים עם שמן ובצל עד להשחמה.. ולאחר מכן הוספת רוטב {נוזל סמיך} לעופות ובישולו כשעה וחצי/ שעה. האם אופן בישול זה מותר בעוף או שחייבים לחלוט את העוף לפני הכנת התבשיל?{כמנהג תימן} כמו כן אם הרב יכול להוסיף את עניין וטעם הלכה זו. תודה מראש כבוד הרב
שלום וברכה
תבשיל בשר ותפו''א (בכמויות שוות), אם הבשר לא נחלט, גם תפוחי האדמה נאסרו לחלוטין? כמו שרבנו כתב על חתיכת כבד שלא נחלטה שאוסרת את כל התבשיל (ולכאורה משערים בחתיכה כולה)?
תודה רבה
אישה שעשתה הפרשת חלה,
החזירה את ההפרשה לעיסה מבלי לשים לב
ואפתה את העיסה.
מה הדין לגבי העיסה?
מה הדין לגבי התנור?
שלום לכבוד הרב.
האם אני יכול להשתמש במדיח כלים גם לשטיפת כלים בשריים וגם חלביים? (כמובן לא יחד)
לכבוד מורנו ורבנו רצון ערוסי הי"ו שלום רב האם אבותינו בתימן נהגו להשרות את עלי החסה במלח"חומץ לפני שטיפתם? האם יש חובה הלכתית להשרות את עלי החסה במלח? ומהו המקור הרמבמ"י או התלמודי לכך?
בתודה ובברכה
שלום עליכם הרב רצון יצ''ו,
רציתי לשאול שאלה-
א אני רמבמיסט שאינו תימני, פוסק בהכל כרמב''ם ב''ה.
הורי והוריה של רעייתי אינם רמבמיסטים. אלא פוסקי שו''ע.
כאשר אני מתארח אצלם, הבשר אינו חלוט/ צלוי כנדרש. ובאחד הצדדים גם מניחים על הפלטה בשבת מאכלים יבשים.
למרות שאני מבקש התחשבות, כמובן באופן מכובד וכו אני נענה בחוסר עניין וכדו'.
ואם אני לא אוכל אני נענה באופן לעגני כמו - '' כולם עושים ככה, כולם טועים? מאות שנים עושים ככה אתה לא תלמד אותנו וכו'''.
האם חייב לחזור ולישן בסוכה לאחר שפסקו הגשמים?
האם חוזר ומברך שהחיינו על ישיבה בסוכה כשהנסיבות יאפשרו זאת למרות שברך שהחיינו ביום הראשון של החג?
היש להקפיד על רציפות המשולש של ההדס או ניתן לקטום העלים השוטים אשר "שוברים" הרצף של המשולשים?
ראיתי שהרמב"ם כתב בהלכות דעות שהשומים והבצלים הם מהמאכלות הרעים. לכאורה זה לא ברור כי קראתי שהשום בריא מאוד. האם הרמב"ם דיבר על שום שונה? ואם לא האם ניתן ליישב את דברי המדע כיום?
תודה רבה