הלכות מלחמה
שלום לכבוד הרב!
בהלכות מלכים הרמב"ם כותב: "מאחר שיכנס אדם בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה, וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה, וישים נפשו בכפו ולא יירא ולא יפחד ולא יחשב לא באשתו ולא בבניו אלא ימחה זכרם מלבו ויפנה מכל דבר מלחמה".
א. מה התוקפה ואופן קיומה של הלכה זו בימינו?
ב. כיום כאשר רמת התקשורת הינה יום יומית, כאשר אדם יוצא מבצע צבאי מתמשך או מלחמה, האם בזמן הפוגה ורענון מותר להתקשר הביתה ולחשוב על המשפחה? שהרי מחד הוא עדיין עסוק וטרוד בצרכי המלחמה ואין מקום לערובב רגשות, ומאידך פיתחנו במהלך הזמן צורך הן מצד החייל והן מצד המשפחה של דאגה והתענינות לעיתים קרובות.
"ועל פיך ישק על דבר"
אוריאל דוד שלומי. נצרת עילית
אכן הדבר הנכון הוא התנתקות גמורה מעייני המשפחה, והתקשרות בעניין המלחמה מתוך מגמה להציל את עם ה', ולהילחם נגד שונאי עם ה' ושונאי דת ישראל.
אולם יש מלחמות ממושכות, וקשה לשמור על התנתקות כנ"ל. וכן בימינו שיש מכשירי קשר.
ולכן הכל תלוי בחוות דעת המפקדים, שיש מצבים שאסור לחלוטין להתקשר לקרובים, ויש מצביםשגדוד מחליף גדוד, וניתן להתקשר, שאם לא הדאגה תגדל.
ולכן במקרה זה יש לפעול לפי חוות דעת המפקדים.
תכנים לקריאה נוספת
ה"מפרש" אנונימי??
לק''י
שלום לכבוד מורינו ורבינו הגאון הרב רצון ערוסי שליט''א
בקריאתי את אחת התשובות שהרב כתב בשו''ת שה''מפרש'' שאליו התכוון מארי בהלכות קידוש החודש פ''ב אות ה "כתב המפרש"
הרב אמר שזה מפרש אנונימי שנדפס בדפוס וילנא,ואליו התכוון מארי כאשר כתב המפרש...
ולע''ד המפרש הוא ר' עובדיה בן ר' דוד בר' עובדיה שכינויו המפרש והוא פירש רק את הלכות קידוש החודש בהרמב''ם....
ולכן זה לא אדם אנונימי,כתוב בפירוש בהקדמת המפרש בהלכות קידוש החודש את שמו(הרב עובדיה בר' דוד בר' עובדיה)
מה הרב אומר על זה?ולמה לא מוכנס בסוף ספר זמנים בתוכן השמות שמארי הזכיר בספר את ה"מפרש"?
האם מותר ללמוד תורה ולהתפרנס מהצדקה?
מתוך סדרת שיעורי הרב אליקים צדוק על סדר משנה תורה להרמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ג ט-יא
ספר המצוות - מצוות לא תעשה חלק סג
מצוות לא תעשה שיב
ברכה מעין שבע, האם נאמרת גם בבתי חתנים ובתי אבלים?
מהו הרקע והסיבות לתקנת חכמים לברכה מעין שבע?
האם יש לחשוש לחומרת ברכה לבטלה היות ובימינו לכאורה ברכה מעין שבע הינה מיותרת?
מה ההסבר של הפוסקים שלא לברך ברכה זו במקומות אלו כנגד הכלל שאם בטל הטעם אין לבטל התקנה?
היש קשר, לדעת הרמב"ם, בין זמן קרית שמע לבין "תפילת ותיקין"?
מהו זמן התחילי של מצוות קרית שמע של שחרית?
היש ליחיד להמתין למנין ע"מ לקרוא ק"ש עם ברכותיה או יקרא ק"ש בזמנה ביחיד?
האם עדיף "תפילת ותיקין" בעשרה בלבד או ימתינו לשאר הציבור ע"מ לקיים "ברב עם הדרת מלך"?