מלאכת כתיבה בשבת

אנשים שישבו לאכול וקדש היום, פורסים מפה ומקדשים. האם אין ברכת היין או בלי? ברכת המוציא או לא?
הם סעדו עם לחם, וגם שתו יין. מה יעשו?
איך אפשר להסביר את דברי מארי בפרק כט הלכה יב הערה יג, שבת, שהוא מסביר את דברי הרי"ף, שמתאימים את דברי הרמב"ם?
שה' יוסיף לרב אורך ימים ושנים ובריאות
 

לגבי תשובת הרב:
בקידוש מותר למהול יין לא מבושל במים, לפי הרגלו של האדם. לפי התלמוד, 3 חלקים מים ו-1 יין לא מבושל.
שאלה:
האם זו הלכה גם לספרדי המתארח אצלי ערב שבת?
או שהספרדי שישתה מיין לא מהול?
 

שלום וברכה
האם בזמן הפסקת חשמל מותר להוציא את תאורת החירום מן השקע וכן האם מותר להעבירה לחדר אחר?

בתודה ובברכת בריאות ואריכות ימים.

שלום וברכה!
1 ראיתי בלוח שבהוצאתכם שבשבת פרשת ראה הבעל"ט מפטירים עניה סערה.
אך במקורות אחרים העוסקים במנהגי יהודי תימן יצ"ו ראיתי שמפטירים השנה בשבת פרשת ראה "מחר חדש" כדין הגמרא.
מבקש לוודא שלא נפלה טעות בלוח, ואם אכן לא נפלה טעות - מבקש, אם אין זו טרחה מצדכם, אם תוכלו להסביר בקצרה את חילוקי המנהגים בנושא,
ומדוע לא הזכרתם בלוח שיש בעניין זה הבדלים בין יוצאי תימן (בלדים/שאמים/דרדעים).
תודה רבה וסליחה על הטרחה.

שלום רב לכת"ר.
בהלכות שבת (עמ תר"ח, פכ"ט הערה כג של מארי) מארי מסביר את מעשה שמואל על פי ההלכה של אין קידוש אלא במקום סעודה.. הוא מסביר שאם אדם קידש ולא יצא יד"ח אכילה (שאכל ג׳עלה במקום אחד) - אם הולך הוא למקום אחר חייב הוא לקדש שוב ולסעוד כדי לצאת יד"ח.
רציתי לשאול:
1. מה יעשה אדם כמוני עם צליאק.. גם ככה אני לא יוצא יד"ח בברכת המוציא.. האם הדין הזה חל גם על אדם צליאקי כמוני (במקרה ואין לו אפשרות לסעוד המוציא)
2. איך מגדירים סעודה במקרה כמו שלי? (אם בכלל)

בתודה רבה ובהערכה רבה

א יש הלכה שאומרת שאסור למלח ירקות חריפים כמו צנון ובצל וכדומה כי יכולים לאבד את החריפות שלהם וזה כבישה.
האם מותר אם הם בסלט למלח אותם?
ב האם מותם לחתןך אותם בשבת כי אולי ככה גם תסור החריפות?
ג והאם טיבול גם באותו משקל של מלח וחיתוך?

לפני שבת הרתחנו מים במיחם הייעודי לשבת.
במהלך השבת התברר שהכפתור של ״שבת״ לא נלחץ ולאחר הרתיחה המים נותרו במיחם אבל המיחם לא עבד.
האם ניתן להעביר את המים הרתוחים, במהלך השבת, לתוך קומקום ולהניח על פלטת שבת על מנת שירתחו מחדש, כפי שניתן להחזיר מרק לפלטה מהמקרר?