התרת נדרים

ריאיון ברדיו מורשת לקראת הכנס ה-30 לדיני ממונות ומשפט עברי

לאור זיכוי השר ליברמן במשפטו לאחר 17 שנות חקירה, כיצד מתמודד משפט התורה עם עינוי דין שכזה?

הישנה הצדקה להרחיק איש ציבור ממשרתו כאשר מוגש נגדו כתב אישום?

הרשאי הנגנב לתפוס נכס של הגנב בשווי של הכפל, האם ביה"ד יוציא הנכס ממנו?

בנסיבות של בי"ד המוסמך לדון בדיני קנסות, מהו התנאי לחייב את הגנב תשלומי כפל?

מהו האופי של תשלומי כפל על הגנב בנוסף למרכיב העונשי?

האם משפט התורה מכיר בכלל ש"כולם שווים בפני החוק" או מעודד את התופעה של נקמנות ו"עריפת ראשים"?

אילו כלים מציע משפט התורה ע"מ לאזן בין הצורך בענישת מי שסרח לבין הצורך שלא להפוך העבריין לאוייב החברה?

מהם התנאים עפ"י משפט התורה שניתן להחזיר את הבכיר העבריין למשרתו הקודמת אם שוכנע ביה"ד שנתקיימו כיאות?

האם ניתן לדון מבחינת ההלכה אפילו דיני נפשות עפ"י הוראת שעה בכדי לגדור גדר?

האם המלחמה בשחיתות מצדיקה חריגה מסויימת מדיני הראיות או שיש לדקדק בכללים תוך נטילת סיכונים לשלומו של הציבור?

האם בכל הנסיבות יותר לבית המשפט להרשיע עפ"י הוראת שעה או שזה תלוי גם בגורמים נוספים העלולים להשפיע על תוצאות השפיטה?