ברכות הנהנין
שלום רב הגישו לפניו סלט גזר חי מרוסק ובתוכו מס' מועט של צימוקים. האם הצימוקים טפלים לגזר או שמא צריך לקחת צימוק אחד בנפרד ולברך בורא פרי העץ?
תודה רבה
מה הדין לגבי מי שהתחיל לומר מוריד הטל ללא תיקון הטל?
תיקון הטל הוא פיוט מימי הביניים, שהנהיגו לאמרו בתפילה לפני אמירת מוריד הטל, כדי לצרוב בתודעה, שהגיע הזמן שנאמר בתפילה מוריד הטל, אין חובה לומר תיקון זה ויש שלא נהגו לאמרו. וגם מי שלא אמרו, חייב לומר מוריד הטל מתפילת מוסף של יום ראשון פסח.
שלום רב הגישו לפניו סלט גזר חי מרוסק ובתוכו מס' מועט של צימוקים. האם הצימוקים טפלים לגזר או שמא צריך לקחת צימוק אחד בנפרד ולברך בורא פרי העץ?
תודה רבה
אדם הסובל מסוג של אקזמה בכפות ידיו שלאחר הטיפול בה עור כפות ידיו מתייבש ומתחלף בעור חדש. האם במהלך ימי קילוף העור היבש עליו ליטול ידיו בברכה? הרי כפות ידיו אינן חלקות כלל באותם ימים כי העור שלהן מתקלף בכמה מקומות.
על מה סומכים יהודי תימן שאינם מברכים ברכה אחרונה על הפירות שאוכלים טרם הסעודה מידי שבת כמנהג הקדמונים?
הגישו לו עוגה טרם ברכת המזון, האם יברך לפניה ולאחריה?
לנוהגים להביא פירות וקינוחים לאחר ברכת המזון, היש חשש לריבוי ברכות?
לק"י לכבוד הרב רצון ערוסי שלום וברכה! ראשית, ברצוני להודות לכבוד הרב על תשובתו. שנית, כהמשך לשאלתי: אם אשכנע את הילד לשטוף את ידיו (תחת זרם המים שבברז ללא נטלה וכד') האם אז יהיה לי מותר לתת לילד את הלחמניה ביד? או שמא ישנה חובה לנטול ידיים בעזרת כלי? ומה לגבי ברכת המזון או ברכת המוציא - האם אין בכך בעיה שהילד אינו מברך כלל?
תודה רבה מראש לכבוד הרב!
מה משמעות הכלל: "אין קידוש במקום הסעודה", האם לא יצא ידי קידוש אא"כ סעד או שהדגש הוא על אי שינוי מקום הסעודה?
האם במקרה דנן צריך לחזור ולקדש והרי התכוון לסעוד למרות ההפסק בין הקידוש לסעודה והרי לא היה שינוי מקום?
כיצד הנשים יוצאות ידי חובת קידוש ע"י הגברים בבית שכן שם חייבים הגברים מדרבנן לעומת חובה מדאורייתא לנשים?
בס"ד שלום רב לכבוד הגאון הרב רצון ערוסי, לפני כחודשיים, הייתי עד וכמעט חלק מתאונת דרכים. מכונית שנסעה לפני סטתה מהנתיב הימני, והתנגשה במכונית אחרת שנהגה בנתיב השמאלי ביותר. נסעתי מאחוריהן בנתיב האמצעי. ברוך ד' לא הייתי חלק מהתאונה, אבל הייתי מאד קרוב לכך. אם הייתי מקדים בכמה שניות ח"ו המכונית שסטתה היתה פוגעת בי. האם חל עלי חיוב לברך הגומל (מה עלי עשות)?
עדיין קשה לי בשתיים!
א) בתשובתו, כבוד הרב לא מתייחס למה שאמרתי לגבי נטילת ידיים לנשים בברכה לתפילה.
ב) אכן נאמר ציווי, אבל לא ציווי על לימוד תורה, שגברים מצווים ונשים פטורות.
למה להוציא "אישה הלומדת תורה מכוח הצורך לדעת מה מותר ומה אסור" מכלל המילים "דברי תורה"?
הייתכן למלא את הצורך הזה ללא ברכה שהיא היא הביטוי לכוונת האישה לעבוד את ה' (ולא כדי לקבל תואר דוקטור באוניברסיטה)?
מאז ששמעתי את השיעור, אני באיוש ותשובת הרב לא הרגיע אותי (וזה מתוסף לכל הסיבות האחרות למסיבות).
אלישבע
א. מצוי מאוד שבאים למקום עבודה אורחים (או יועצים או מפקחים או שאר אורחים) לפגישה, ומכינים להם שתיה חמה (תה או קפה), וחלק מהאורחים אינם שומרי מצוות, ולא יברכו על הקפה. האם יש ליתן להם. או שזה היתר דחוק?
ב. נשאלנו הכי מאחד מבתי ההוראה, אישה חוזרת לעבודה לאחר חופשת לידה. במקום עבודתה מקובל שאחר חזרה לעבודה, להביא קצת עוגות להניח במטבח שיאכלו שאר העובדים, חלק מן העובדים הם חילוניים האם מותר? השואלת ציינה כי זה לא נעים לא להביא שום דבר. עכ"ל השואלת. ומבית ההוראה שאלו אם יש סברא להתיר.
מה הפירוש למה שכתוב בגמרא, ברכות, לא, א, "אסור לאדם שימלא פיו שחוק בעולם הזה, שנאמר "אז ימלא שחוק פינו"?
האם זו גם ההלכה?
האם זו הלכה גם לימינו, שהרי כתוב בתחילת הפרק "בשוב ה' שיבת ציון... אז ימלא שחוק פינו".
והרי עם ישראל ברוך השם שב לציון?
ח' כסלו תשפ"ו
לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי שליט"א,
בשבת שעברה שאלתי אותך שאלה לגבי שיעור קביעות סעודה שמחייב את האדם בברכת המוציא כאשר הוא אוכל דברים שברכתם מזונות וקבע עליהם סעודה.
הרמב"ם בהלכות ברכות פרק ג, הלכה ט' כותב:
"עיסה שנאפת בקרקע... ואין עליה צורת פת מברך עליה בתחילה בורא מיני מזונות ואם קבע עליה סעודה מברך המוציא".
מארי בהערה כ"ב על הלכה זו מביא את פירוש המשנה על סוכה פרק ב' הל' ד':
"אכילת עראי הוא שיאכל כמות מועטת ולא יתכוון בו שיהא סעודה, ואינו אוכלו אלא להשקיט רעבונו עד שישלים אכילתו אחר כך".
ועל סמך פירוש המשנה הוא כותב: