אכילת דגים שקשה להסיר את קשקשיהם
הרמב"ם במאכלות אסורות א:כד, מעביר את ההלכות הנוגעות לכשרות דגים. הוא אינו קובע שכדי שדג יהיה מותר, קשקשיו צריכים להיות ניתנים להסרה בקלות. גם הבבלי וגם הירושלמי אינם מלמדים במפורש דרישה כזו. גם הטור והשולחן ערוך אינם מציינים במפורש דרישה כזו (אם כי היא נדונה בבית יוסף). נראה שדרישה זו מקורה לראשונה ברמב"ן, שבפירושו לתורה (ויקרא יא:ט) מלמד שכך אכן נדרש. ומאז, זה הפך למנהג מקובל בקרב אשכנזים (רמ"א יורה דעה פג:א).
