האם חוזרים על תפילת ערבית כששכחו להבדיל בתפילה ואין כוס להבדלה?
אדם שבתפילת ערבית של מוצאי שבת לא הבדיל באתה חונן וסיים תפילתו ואין לו יין להבדלה האם יכול לפטור עצמו באמירת ברוך המבדיל בין קודש לחול או חייב להתפלל שוב?
הדין שמקדש מיושב.
אלא שהיו בעבר שנהגו לעמוד כשאמרו ויכולו, בטענה שזו עדות, ומעידים בעמידה.
במהלך הזמן ומטעמים קבליים נהגו לומר את כל הקידוש מעומד.
מנהג זה חדר לתימן ומהרי"ץ צמצם אותו רק לליל שבת, לא לקידוש של יום שבת.
אך הנוהגים כרבינו מקדשים גם בליל שבת מיושב, כדברי רבנו.
אדם שבתפילת ערבית של מוצאי שבת לא הבדיל באתה חונן וסיים תפילתו ואין לו יין להבדלה האם יכול לפטור עצמו באמירת ברוך המבדיל בין קודש לחול או חייב להתפלל שוב?
שלום לכבוד הרב
הרב ענה לי על שאלתי הקודמת כך:
"א. לדעת מארי, היין המבושל נחסר בכמות שותיו, לא בכמות היין, כי רוב שותי יין מעדיפים יין שאינו מבושל.
ב. לדעת מארי, כל יין מבושל נחשב כלפתן, ולאו דוקא היינות המבושלים שמעורבים בחומרים שונים.
ג. אכן שיטת מארי באותה תשובה שיין כרמל מזרחי המפוסטר, ניתן להכשירו בדיעבד, כי לא הגיע לדרגת רתיחה, אף שהגיע לדרגה של חום שהיד סולדת בו."
ואכן עדיין קשה לי, כי מדוע אנשים לא יעדיפו את היין הזה כי הוא נחסר באיכותו ונהפך ללפתן כמו שמארי מביא בנוגע לעירובין האם אפשר לערב ביין מבושל, וזה אכן מובן.
האם מנהג תימן הוא כפי דעת רבינו שקידוש תמיד מיושב מלבד ליל יו"ט ראשון של סוכות, או כפי רוב הפוסקים שבלילה מעומד וביום מיושב.
וכפי מי הרב מורה לנהוג הלכה למעשה.
תודה רבה לכבוד הרב ותזכה לשנים טובות ומועדים טובים.
ידועה שיטתנו שאם מישהו נטל ידיים לפני הקידוש הוא צריך לקדש על הלחם.
אך מה יהיה הדין של בן אדם שנטל לפני הקידוש בסעודה של הבוקר?
כי הרי אי אפשר לקדש על החלות בבוקר לשיטתנו.
האם מותר לכתחילה לעשות את הפיתרון הזה מטעמי נוחות (של עומס על הכיורים בסעודות גדולות וכדומה).
מה דעת הרב ביחס הצימוקים למים בהכנת יין:
האם יחס של 50% צימוקים + 50% מים?
האם 25% צימוקים + 75% מים?
ייו שאינו מבושל ואינו מסוכר, אך הוסיפו לו מעט רכז ענבים להמתיקו, ולכן הוא רק יין 'חצי יבש'. הרכז עצמו כמובן מבושל.
א. מה דינו לקידוש?
ב. מה דינו להבדלה?
ג. מה תהיה ברכתו לפי שיטת מארי?
שלום לכבוד הרב,
האם שתיה בין שחרית של שבת למוסף הינה מותרת עפ"י ההלכה, גם ללא קידוש? (השאלה נשאלת מחמת שראיתי שנוהג זה נוהג בכמה מקומות ורציתי לברר האם יש יסוד הלכתי לכך).
בברכה
1. לגבי משרת צימוקים. מה היחס ענבים ליין?
2. לגבי תירוש מפוסטר. הרי הטעם לא נפגע כתוצאה מהפיסטור. אז למה הוא פסול לקידוש?
3. האם סחיטת ענבים טריים טובה לקידוש?
א. מה לעשות כשמתארחים בשבת ובעל הבית לא עושה קידוש על יין לא מבושל?
ב. לפעמים אני עושה קידוש על יין במקביל לבעל הבית אבל אשתי והילדים לא תמיד לידי כדי לשמוע אותי, מה לעשות?
ג. מה ההגדרה של אנוס בעניין הזה? אם אין לי יין או שאני מתארח ולא באתי עם יין מראש האם אני מחוייב ללכת לחפש יין בשבת?