אבהיר בראשונה עצם נתינת צדקה לפני התפילה או כל תפילה, היא אינה תקנת חכמים, אלא הנהגה טובה כפי שציין מרן השו"ע ביו"ד שמט סעי' יד: "טוב ליתן פרוטה לעני קודם כל תפלה שנאמר: אני בצדק אחזה פניך". ואכן גם רבינו בהלכות מתנות עניים פ"י הט"ו: גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים הָיוּ נוֹתְנִין פְּרוּטָה לְעָנִי קֹדֶם כָּל תְּפִלָּה וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלְּלִין שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים יז טו): "אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ". דקדק רבינו לציין גדולי החכמים ללמדך שהיא אינה הנהגת הכלל או הוראת חכמים אלא מעשה הנהגתו היפה של רבי אלעזר כמובא ב"ב י ע"א. ובדגש שיתן לעני ודאי שיבוא לפניו, כי כשאין עני לפניו אינו מחוייב בנתינת צדקה. 
ובנתינת צדקה לעניים מעבר למטרות אחרות חשובות ככל שיהיו מועיל להניח בקופת הצדקה כדרך שהיו מניחין צדקה במקדש בלשכת החשאין, כלשון רבינו, מתנו,ע י,  פָּחוּת מִזֶּה--הַנּוֹתֵן צְדָקָה לָעֲנִיִּים, וְלֹא יָדַע לְמִי נָתַן, וְלֹא יָדַע הֶעָנִי מִמִּי לָקַח, שֶׁהֲרֵי זוֹ מִצְוָה לִשְׁמָהּ:  כְּגוֹן לִשְׁכַּת חֲשָׁיִים שֶׁהָיְתָה בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁהָיוּ הַצַּדִּיקִים נוֹתְנִין בָּהּ בִּחְשַׁאי וְהָעֲנִיִּים בְּנֵי טוֹבִים מִתְפַּרְנְסִין מִמֶּנָּה בִּחְשַׁאי.  וְקָרוֹב לְזֶה הַנּוֹתֵן לְתוֹךְ קֻפָּה שֶׁלִּצְדָקָה; וְלֹא יִתֵּן אָדָם לְתוֹךְ קֻפָּה שֶׁלִּצְדָקָה, אֵלָא אִם כֵּן יוֹדֵעַ שֶׁהַמְּמֻנֶּה נֶאֱמָן וְחָכָם וְיוֹדֵעַ לִנְהֹג בָּהּ כַּשּׁוּרָה כַּחֲנַנְיָה בֶּן תְּרַדְיוֹן. ע"כ. 
וה"ה גם להעביר מתנות לאביונים דרך הגבאי או קופת צדקה לעניים, כבר נתקיימה הן מצווה צדקה והן מצוות מתנות לאביונים, והנותנים ישירות לקיים בו ביום, זהו הידור ותו לא.