האם ראוי לומר: 'כן יהי רצון' בברכת הכהנים שנאמרת ע"י שליח ציבור כשאין שם כהנים ?

מי אומר 'כהנים' האם הש"צ או אחר ע"מ שלא יהיה הפסק בתפילת הש"צ?

האם רשאי כהן נער לישא כפיו יחידי או רק בהצטרפות לכהנים בוגרים בתורת חינוך?

אם אמירת כהנים הינה מדאורייתא ("אמור להם") האם רשאי להזמין את הפטור או את מי שאינו רשאי לשאת כפיו?

האם בימינו ניתן להסתפק בהצהרתו של מי שאינו מוחזק ככהן או שיש לדרוש ממנו עדות תומכת לכך?
באלו תנאים יתחייב אדם זה בכל האיסורים החלים על כהנים ולמרות זאת לא יחשב ככהן לכל דבר?
האם יש לסמוך על מנהג בכל מקרה גם אם מקורו בטעות?

באלו נסיבות נפטור אותו ממצווה זו ובאלו נסיבות חייב לשאת כפיו למרות צרידותו?

מה נשתנה דין ברכת הכהנים שחובתה בקול רם מדין התפילה שחובה לאומרה בלחש? 

מתי יש לומר "כהנים", לפני הברכה "אשר קדשנו בקדושת" או לפני "יברכך"?

האם יש לחשוש להפסק מצד השליח ציבור כאשר הוא אומר "כהנים"?

איך מגשרים בין השיטות שאחת דורשת מש"צ לומר "כהנים" ואילו השניה מטילה זאת על החזן?

כאשר הכהנים נערכים לפני התפילה לעמוד במקום שמשם ישאו כפיהם, האם חייבים בכל מקרה בעקירה, אפילו סמלית, של רגליהם?

הגיע הכהן מביתו לבית הכנסת ומצא הכהנים לפני נשיאת כפים האם לא יעלה לדוכן היות ולא היתה עקירה ב"רצה"?

כהן המשמש כשליח ציבור ועומד על התיבה. מה עדיף, האם יעקור מהתיבה ויעלה לדוכן או ישא כפיו ממקומו?