האם לשאלת צורת כדור הארץ יש השלכה הלכתית או אמונית?
בשנים האחרונות עולה שוב הטענה כי העולם שטוח ולא כדורי. מדגיש כדורי ולא עגול כי עגול עדיין יכול להיות שטוח כמעין דיסקה.
יורו הרב במאור תורתו,
איך ההלכה ו/או תפיסת הרמב"ם בנושא? האם ישנה נפקא מינה הלכתית אם הוא אכן שטוח? היש לעסוק בזה? מה הרב יכול להאיר בנושא?
תזכה לשנים רבות ומועדים טובים עם כל עם ישראל במהרה בקרוב בגאולה שלימה.
אין נפקא מינה הלכתית או אמונית.
תכנים לקריאה נוספת
כיצד מתיישב דין ראש השנה בהלכות תשובה עם תפיסת ההשגחה במורה הנבוכים?
ביום כ״ד לחודש אלול, הוא חודש הרחמים והסליחות, שנת תשפ״ה לפ''ק
לכבוד מו"ר הגאון הרב ד"ר רצון ערוסי נר''ו,
רבה של קריית אונו, מייסד ומנהל מכון "הליכות עם ישראל", ומגדולי המפיצים את תורת הרמב"ם וההלכה בדורנו, אשר זיכה את הרבים בלימוד "משנה תורה" וכתב חיבורים ומאמרים חשובים במחשבת ההלכה ובפסיקתה.
אחרי דרישת שלומו הטוב באהבה רבה וביקרה, הנני מעז לפנות אל כת"ר בשאלה עיונית, הנוגעת לעומק דרכיו של רבנו הגדול הרמב"ם ז"ל, אשר האיר עינינו בחיבוריו הרבים, וביניהם שני חיבוריו הגדולים – מורה הנבוכים ומשנה תורה והותיר לנו לעיין ולחקור אחר עומק מחשבתו.
כיצד מתיישבת ההשגחה במגילת אסתר עם הבחירה החופשית לפי הרמב״ם?
הרב אמר שהשתלשלות המאורעות במגילה הוכתבו על ידי הקב"ה. האם אין זה נוגד את דעת הרמב"ם שסובר בחירה חופשית לכל ועולם המונהג ע"פ חוקי הטבע.
https://www.youtube.com/live/OFr8zlOT3V4?si=PdZ5CLj-RDRXdfAw
האם הרמב״ם מתייחס לחיבוט הקבר ולדין שלאחר המוות?
לכבוד הרב,
מקובלים ובעלי מוסר, הזכירו דין שנקרא "חיבוט הקבר"
שהוא כביכול דין לאחר מותו של אדם שנעשה גם לצדיקים, משמע שהוא נעשה
בגופו של אדם לאחר פטירתו.
יעויין במסכת חיבוט הקבר שהוכנסה כחלק ממסכת שמחות.
בחלק מן הספרים נטען כי זה דין על הנאה מהנאות העולם, ואפילו הנאות מותרות
אלא שלא לשם שמים.
כיצד שומרים על איזון בין חופש הביטוי לאחריות לעם ולמדינה?
לקראת הבחירות — להביא מצביעים לקלפיות ולזעוק בתפילה
מה פירוש ״שתלמודו הוא העיקר הגדול״ בהלכות קריאת שמע לפי הרב יוסף קאפח?
שלום
בהלכות ק"ש (1,2ׁׂׂ] רמב"ם אומר שתלמודו הוא העיקר הגדול שהכל תלוי בו. שמעתי שרב קאפח אומר שתלמודו=ידיעתו ולא כמו אחרים אומרים שתלמודו =תלמוד תורה. השאלה היא שרמב"ם אומר שידיעתו מפסוק אנוכי וזה לא בק"ש. אבל המקור לת"ת לרמב"ם בתוך ק"ש
כיצד ימצא אדם הדרכה תורנית כשהוא מתלבט בין השקפות שונות על סמכות המדינה?
שלום וברכה לרב
לע"ד ישנם מספר זרמים כשרים בעלי "יסוד אמוני משותף" בתורת משה אך הפרשנות והשקפת חייהם שונה זו מזו ומשליכה על בידול בהנהגות בין קהילה אחת לחברתה.
רוצה אני לציין שאני שמח על היותי חי בארץ ישראל.
מאידך ישנם כאלו שיחלקו עליי מפאת כך שמדינת ישראל מונהגת בחלקה ע"י אנשים שאיינם מייצגים ערכים יהודיים אותנטיים.
מצטייר אצלי בראש שישנו ריבון ישראלי מודרני מערבי בשילוב ערכים יהודיים בפן ה-"טקסי" בלבד.
כיצד מתפרשת אגדת רבי יוחנן והרופאה לנוכח שאלת גניבת דעת?
לכבוד הרב הגאון שליט"א,
שלום.
בגמרא יומא דף פ"ד, "ר' יוחנן חש בצפידנא אזל גבה דההיא מטרוניתא עבדא ליה מלתא חמשא ומעלי שבתא אמר לה בשבת מאי אמרה ליה לא צריכת אי מצטריכנא מאי אמרה ליה אישתבע לי דלא מגלית אישתבע לאלהא דישראל לא מגלינא נפק דרשה בפירקא והא אישתבע לה לאלהא דישראל לא מגלינא הא לעמו ישראל מגלינא והא איכא חלול השם דמגלי לה מעיקרא מאי עבדא ליה." (פירוש רש"י: והאיכא חלול השם, שהיא סבורה שעבר על שבועתו. דמגלי לה מעיקרא, מההיא שעתא גלי לה לא נשבעתי לך כי כך אמרתי.)