ברכות וכללי

לק"י שאלתי לכבוד הרב: האם גר צדק מברך "שלא עשני גוי"? המפרשים נותנים נימוקים לכאן ולכאן, כל אחד לפי שיטתו והשקפתו ונדמה לי שהרמב"ם סתם. 1. האם חז"ל תיקנו ברכה זו על עצם בריאת האדם כפי שהוא נולד, או האם אפשר ליחס לגר מה שהרמב"ם כותב בתשובה רצ"ג (בלאו) ואני מצטטת: "...אם אנו מתייחסים לאברהם יצחק ויעקב, אתה מתייחס למי שאמר והיה העולם". במילים אחרות: האם הייחוס הזה קנוי לגר רק אחרי שהתגייר, או כבר קנוי לו כשנולד באפשרות שניתנת לכול גוי להתגייר? 2.

שלום לכת״ר. מה נחשב למטמא ידיים המצריך נטילת ידיים חוזרת לסעודה? האם ההורג יתוש או כל מיני חרקים בסעודה (או לפני ברכת המוציא) היטול שוב ובברכה? תודה!

כבוד הרב` 1) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ו`: שניים, ממתינין זה לזה בקערה; שלושה, אין ממתינין. גמרו מהן שניים, השלישי מפסיק עימהן; גמר אחד מהן, השניים אין מפסיקין לו, אלא אוכלין והולכין, עד שגומרין. האם ניתן ללמוד ולהפיק תועלת מהלכה זאת לפי הרגלי האכילה שבימינו? אני ממש מתקשה להבין כיצד לעשות זאת. 2) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ט`: [ח] יצא אחד מן המסובין להשתין מים, נוטל ידו אחת ונכנס; דיבר עם חברו והפליג, נוטל שתי ידיו ונכנס. ואם היו מסובין לשתייה, נכנס ויושב במקומו ונוטל ידיו, ואחר כך מחזיר פניו לאורחין; ולמה נוטל במקומו--שמא ידמו שלא נטל ידיו, מפני שאין שם אכילה.

אנחנו לומדים את הסוגיה עכשיו של שינה צורתו, ועל פי מה שלמדנו ברמב"ם, הבנו שכל גדר שינה צורתו, שיוריד אותו ברכת שהכל, הוא רק במצב שהדבר הופך ממש לנוזל. אבל כל עוד הוא מוצק, גם עם רוסק הרבה, ישאר בברכתו הראשונה. ודין קמח הוא מכיוון שאין רגילות האנשים לאכול קמח. שאלה ראשונה האם ההבנה הזו נכונה לדעת מנהג תימן?

לק"י, שלום לכבוד הרב,
א. בפרק א' הלכה ז' כותב רבינו שאם בירך בליבו יצא (בדיעבד). בפרק ח' הלכה י"ב כותב רבינו שאם שכח והכניס משקין לתוך פיו בלא ברכה - בולען ומברך בסוף. שאלתי היא מדוע לא יברך בלב וייצא בדיעבד הרי לעניות דעתי זה עדיף מלבלוע בלא ברכה? (לגבי "מברך בסוף" מפרש מורי שמדובר על ברכה אחרונה). האם ניתן לנהוג כן לכתחילה (לברך בלב במקרה כזה)?
ב. אדם שאוכל בבוקר עוגה אפויה (מכילה קמח, ביצים, שמן וכו') או בסקוויטים, ומתכוון שזוהי סעודתו ל -3-4 שעות הקרובות - האם לפי רבינו צריך ליטול ידיים ולברך המוציא וברכת המזון (מאחר ונכלל כקביעות סעודה)?

לכבוד הרב הגאון שלום וברכה בשנה האחרונה חידשנו ב"ה את מנהג אכילת קליות (ג'עלה) לפני הסעודה בליל שבת, ואנו משלבים שירי שבת ודברי תורה וב"ה אנו מרוצים מאוד. השאלה כזו: אם יש לפנינו מינים שונים של פירות עץ כגון תמרים תאנים וענבים. האם ניתן לדעת הרמב"ם לברך על התמר בפה"ע ולכוון להוציא את התמרים בלבד, ואח"כ לברך שוב בפה"ע על התאנים ולכוון להוציא את התאנים בלבד, ואח"כ שוב לברך בפה"ע על הענבים?
בתודה מראש

שלום,
אשתי נוהגת להסיר את טבעותיה בכל עת שהיא נוטלת ידיים (לפני ברכת "אשר יצר..."), לאור עובדה זו פעמים היא שוכחת את הטבעות במקומות זרים וכך קרה שהשבוע איבדה הן את טבעת האירוסין והן את טבעת הנישואין. שאלתי הינה כיצד ניתן למנוע מצב זה בעתיד, האם קיימת אפשרות להתיר נטילה עם הטבעות (למרות שהיא אינה מרגישה בנוח לעונדן באופן קבוע).
תודה.