התחלת תפילת עמידה
שלום כבוד הרב
מה הדין אצל אדם שבכל מקרה שיתחיל עם הציבור לא יספיק לענות איתם קדושה
1במקרה שהאדם מתפלל עם הציבור אך הוא לא הספיק להתחיל איתם תפילת עמידה
2במקרה שרק בזמן שהם היו בתפילת עמידה הוא הגיע לבית הכנסת
1 עליו להתאים עצמו שיתפלל עם הציבור תפילת העמידה, אף לקצר בזמירות וכיו"ב.
2 בערבית יתפלל עמם עמידה ואח"כ יאמר ק"ש וברכותיה. בשחרית י"א כנ"ל, וי"א שיתפלל יחיד.
תכנים לקריאה נוספת
האם ישנו תוקף לחזקות בסדר העולים לתורה הגובר גם על ההסדרים ההלכתיים המקובלים?
האם יש מושג כיבודים בנושא זה ומי קובע את המעמדות בכיבודים אלו?
אחד הכללים בנושא זה הינו "משום דרכי שלום", האם לאור זה נעדיף את החזקות?
באילו נסיבות לא תינתן קדימות לחזקה למרות הכלל "משום דרכי שלום"?
מתפלל שקונה עליה לתורה אך מגיע לסוף התפילה
אני פונה בשם ועד מתפללי בית הכנסת ביישוב.
כיצד עלינו לנהוג עם מתפלל שקונה עליה לתורה בשבת, אך מגיע לבית הכנסת בסוף תפילת שחרית או בקריאת התורה?
האם יכול / ראוי שיקום ויברך את המברך שקנה?
אציין שחלק מהציבור מרגיש חוסר נוחות עם העניין.
ציבור שפספס לקרוא בתורה
שלום כב' הרב,
הנני רב העיר בגוטבורג, שוודיה. הקהילה הזאת במצב קשה מאוד מבחינה דתית, הרבה הרבה התבוללות. הגעתי לכאן לפני שנה ובע"ה משתדל לאט לאט להרים את קרן התורה. הקהילה בעקרון קהילה אשכנזית, אך אני הכותב משתדל בע"ה להתנהג עפ"י פסקי הרמב"ם ולרוח פסקיו, ולכן אם יהיו חילוקי דעות בין הפוסקים בענין דלהלן הייתי מאד שמח ללמוד מכב' את השיטות השונות בעניין.
סוף זמן קריאת שמע
לק"י
שלום כבוד הרב,
מהו סוף זמן קריאת שמע לפי רבנו? האם הוא זהה לסוף זמן קריאת שמע לפי המגן אברהם או לפי הגר"א
תבורך מפי עליון
עליה לתורה בבית כנסת ספרדי ואשכנזי
בס"ד
לכבוד מורנו ורבנו הרב רצון ערוסי
שלום וברכה!
לענין עליה לתורה בבית כנסת מעדות שונות.
1. האם מותר לעלות לתורה ולברך על ספר תורה ספרדי או אשכנזי שכן לשיטתנו הוא פסול כיון שיש הבדל של אותות יתרות וחסרות?
2. אם עלה וברך האם עליו להשמיע לאוזנו את קריאתו בלחש או שיכול לקרוא בלחש בלי להשמיע לאוזנו[שכן כולם שומעים את הבעל קורא] ?
3. האם כאשר קורא בלחש מוטל עליו לקרוא בנוסח הגיה תמני, או שמא יקרא כפי שקורא הבעל קורא?
4. האם חובה על העולה להקדים את הבעל קורא, או שאין מעכב אם קורא אפילו מאוחר יותר מהבעל קורא?
תודה רבה וכל טוב.
שבת שלום!
הבהרה ובירור חוזר
כבוד הרב בהמשך לשאלות אני מרגיש שאני זקוק לעוד הבהרות (ואם ניתן גם מקורות) יורנו מורנו ורבנו
1) הרב אמר שהנחת תבשיל על גבי פלטה יש חשש של מחזי כמבשל למה? הרי לא דרך בישול בכך ועוד שלפי דיני חזרה של תבשיל על גבי פלטה (זמנים הלכות שבת פרקים ג וד' וכן שולחן ערוך אורח חיים סימנים רנג' ושיח'- כמובן שאני מעדיף פסיקה לפי דעת הרמב"ם) ועוד שניתן להסתכל על פלטה כגו"ק (ואם נחשוש ונשים נייר כסף אז בכלל נפתרה הבעיה ועוד שאין כפתורי ויסות, ואם נשים סימן היכר אזי אין כל בעיה).
שאלות שונות-ב
לק"י
שלום לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו
1. כידוע מארי פוסק עפ"י רבנו שבמקרה שאין כהן, עולה הלוי מרביעי ואילך. לא ברור לי בהערת מארי (פרק יב הלכה יט הע` נז)כיצד מארי מבין את רבנו כך, נראה דוווקא לפי ההלכה משלישי ואילך (גם אם התפרדה החבילה).
2. לגבי סוף ההלכה הנ"ל: "וכן לא יקרא לוי אחר לוי וכו" לא ברור למה התכוון רבנו האם מרביעי ואילך או משלישי ואילך?
3. מה קורה לגבי שני וחמישי ושבת כשאין כהן, האם לוי לא יקום כלל, או רק משני ואילך? מה מנהג תימן?
ברכת "השכיבנו"
שלום לכבוד הרב
רבינו כותב בסדר התפילה: "ברכה אחרונה שלאחר קרית שמע, וזה נוסחה..."
ולאחר מכן הוא כותב: "ונהגו מקצת העם להוסיף פסוקין אלו באמצע ברכה זו"...
נשמע שלפי רבינו יותר נכון להגיד את הנוסח הראשון, ואת הנוסח השני רק מקצת העם היו אומרים אותו, והרי ב"שיח ירושלים" ובכל הסידורים שראיתי כתוב רק את הנוסח השני, אז האם עלינו לשנות מ"שיח ירושלים" ולהגיד את הנוסח השני?
תודה רבה