יארצייט אדר א ב
בס"ד אדם נפטר בי"ז אדר רגיל - בשנה שאין אדר א וב השנה שיש שני אדרים, מתי היום זכרן י"ז אדר א או י, ז אדר ב?
תודה
גילוח ביום השלושים שלום כבוד הרב אימי נפטרה בתאריך ט"ז חשוון 1/11/2012 זה היה יום חמישי בבוקר והיא נקברה באותו היום בשעה שלוש נאמר לנו שניתן להתגלח מחר ואחרים אמרו שצריך לחכות למוצאי שבת ואחרים אמרו ביום ראשון אני רוצה לדעת מתי להתגלח? האם יש הבדלים בין ספרדים ואשכנזים בעניין?
תודה אהוד
כל שחלפו שלושים ימים, מאז הקבורה, ואם גם חבריך גערו בך, על ששערך גדול ומנוול, תוכל להתגלח. ואם אין שני הדברים הנ"ל, זמן וגערה, אסור.
בס"ד אדם נפטר בי"ז אדר רגיל - בשנה שאין אדר א וב השנה שיש שני אדרים, מתי היום זכרן י"ז אדר א או י, ז אדר ב?
תודה
האם יו"ט מבטל שבעה גם אם בא בשבת ויותר ברחיצת כל גופו לעומת שבת שיש לנהוג אבילות בצנעה?
האם אונן שטרם נקבר מתו מותר ברחיצה ותספורת עד לקבורה וסתימת הגולל שאז חלים דיני האבל?
מה, אם כן, יעשה אבל שנקלע לנסיבות של קבורת יקירו בערב ר"ה שינו גם ערב שבת?
שלום למארי רצון ערוסי. אבל תוך שלושים על אביו ועל אמו - האם רשאי לילך לשבתות עיון? מהי סעודת מצווה המותרת ו/או האסורה? ולאילו "אירועים" מותר/אסור ללכת ע"פ הרמב"ם. אנא התייחס לשאלות אלו גם לגבי אבל תוך שנה.
מהם המבחנים בנסיבות שכאלו להחשב כ"דבר האבד" המחייב לקיים מצוות הנישואין טרם ישיבת "שבעה" על הנפטר?
נהרג אבי החתן בדרכו לחתונה, האם ידחו ההודעה לחתן עד לאחר החופה?
שלום כבוד הרב,
בעלי נמצא כעת בשנת אבל לאחר שאביו נפטר לפני מספר חודשים. רצינו לדעת האם ישנו איסור הלכתי לנסוע למלון באמצע שבוע או שבת בשנת אבל.
תודה
מחר תתקיים הלווית חלל צהל אלוף משנה חממי אסף כשגופתו עדיין חטופה ביידי החמאס כיצד ההלכה מתייחסת לעניין זה?
כבוד הרב שלום וברכה
מיזה מספר שנים אני מקיים חוג תהילים לילדי הישוב - "מתמנה" בשבת
לפני אמירת התהילים אני אומר זאת לע"נ אבי מורי ז"ל שנפטר לפני כ-10 שנים.
היה מי שאמר שלא רצוי לנאמר לע"נ.
מה תשובתך
כבוד הרב` 1) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ו`: שניים, ממתינין זה לזה בקערה; שלושה, אין ממתינין. גמרו מהן שניים, השלישי מפסיק עימהן; גמר אחד מהן, השניים אין מפסיקין לו, אלא אוכלין והולכין, עד שגומרין. האם ניתן ללמוד ולהפיק תועלת מהלכה זאת לפי הרגלי האכילה שבימינו? אני ממש מתקשה להבין כיצד לעשות זאת. 2) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ט`: [ח] יצא אחד מן המסובין להשתין מים, נוטל ידו אחת ונכנס; דיבר עם חברו והפליג, נוטל שתי ידיו ונכנס. ואם היו מסובין לשתייה, נכנס ויושב במקומו ונוטל ידיו, ואחר כך מחזיר פניו לאורחין; ולמה נוטל במקומו--שמא ידמו שלא נטל ידיו, מפני שאין שם אכילה.
לכבוד הרב שלום וברכה במשנה מ"ק פ"ג הל' ז כתוב: "ואין מברין אלא על המטות הזקופות". האם הכוונה שהאנשים שמברין יושבין על מטות זקופות והאבלים על הארץ או שגם האבלים יושבין בחוה"מ על מטות זקופות? ואם התשובה היא שהאבלים יושבין על הארץ הרי כתב הרמב"ם שאין אבילות במועד?
בתודה ובברכה
האם חיוב הקריעה תלוי בנסיבות ודווקא כשנשרף ע"י פושעים ולא כשנשרף מסיבה אחרת?
היש, בנסיבות אלו, לקרוע קריעה אחת או יותר?
האם חובת הקריעה על שריפת ס"ת בדווקא או אף שריפת מגילה ותפילין שקדושתן חמורה פחות?
שאלה?
רציתי לשאול אחרי כמה זמן מותר ללכת לשמחות אירועים(חתונות בר מצווה בריתות וכו...)אחרי שמישהו נפטר?
-הורים
-ילדים
-אחים ואחיות
תודה רבה