ברכת כהנים
איך ינהג שליח ציבור תימני שמתפלל בציבור אשכנזי בברכת כהנים בגולה במיוחד .כשהם לא נוהגים בברכת כהנים פרט לחגים
איך ינהג שליח ציבור תימני שמתפלל בציבור אשכנזי בברכת כהנים בגולה במיוחד .כשהם לא נוהגים בברכת כהנים פרט לחגים
כבוד הרב, נכחתי השבת בבית הכנסת המתפללים בנוסח יהדות תימן. לבית הכנסת הגיע חתן בר מצווה שאינו מהקהילה.(זה לא מה שמכביד על השאלה) יש בקהילה זו בין 0-3 כוהנים לסירוגין. בהוצאת ס''ת ביקשו מהכהן לצאת מאחר וחתן בר המצווה קורא את עליה הראשונה. לתומי סברתי כי לא נכון הדבר לעשות (במקרה הטוב היה אפשר להעלות את הכהן ונער בר המצווה יקרא את העליה). לא נכון לעשות כמה טעמים ברורים (להבנתי) 1. יש כהן בקהילה ומפאת כבודו אין להוציאו. 2. כהן זה חבר בקהילה מעל 6 עשורים ומבוני- בית הכנסת. 3. גם אם שני הסעיפים הראשונים אינם רלוונטים אין מוציאים כהן. 3.
האם בימינו ניתן להסתפק בהצהרתו של מי שאינו מוחזק ככהן או שיש לדרוש ממנו עדות תומכת לכך?
באלו תנאים יתחייב אדם זה בכל האיסורים החלים על כהנים ולמרות זאת לא יחשב ככהן לכל דבר?
האם יש לסמוך על מנהג בכל מקרה גם אם מקורו בטעות?
האם נכון לענות אמן אחר ברכת הכהנים בתפלה אחת בברכה "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן",
כי הרי כתוב בספר האשכול,
שהכהנים היו מברכים בלחש
והאם זה לא הפסק לענות אמן?
כי הרי אם אני אשמע שאחד מברך את ברכות השחר וכל ברכה אחרת, ואני עומד בתפילה, אסור לי לענות.
האם זה לא אותו דין?
באלו תנאים רשאי כהן יחיד שהינו ש"צ לשאת את כפיו עפ"י פסקו של מרן השו"ע?
לשיטת הרמב"ם, האם רשאי כהן המשמש כש"צ שלא לשאת את כפיו כאשר ישנם כהנים נוספים?
מהי שיטת היעב"ץ בנסיבות שכאלו והאם ניתן להניח שהרמב"ם היה מסכים לו?
מתי יש לומר "כהנים", לפני הברכה "אשר קדשנו בקדושת" או לפני "יברכך"?
האם יש לחשוש להפסק מצד השליח ציבור כאשר הוא אומר "כהנים"?
איך מגשרים בין השיטות שאחת דורשת מש"צ לומר "כהנים" ואילו השניה מטילה זאת על החזן?