Et si l’on a allumé des bougies de Hanoucca prises sans autorisation ?
L’allumage, la bénédiction et les droits du propriétaire
Dans un hôtel, un groupe a allumé les bougies mises de côté pour un autre. Le rabbin Ratzon Arusi demande si la propriété est une condition de l’allumage de Hanoucca. Il compare ce cas au loulav du premier jour de Soukkot, pour lequel la propriété est explicitement requise.
Si des bougies ou de l’huile prises sans autorisation ont déjà été allumées, le rabbin estime que l’obligation est accomplie a posteriori. La prise reste interdite et aucune bénédiction ne devait être prononcée sur cet allumage. Il reste à dédommager le propriétaire pour ce qui a été consommé et à rendre ce qui n’a pas été utilisé.
Questions et réponses
L’allumage rend-il permis le fait de prendre les bougies d’autrui ?
Non. L’obligation envers le propriétaire demeure, même si dans ce cas l’allumage compte a posteriori.
Faut-il bénir sur des bougies prises délibérément sans autorisation ?
Selon le rabbin, dans le cas étudié, non.
D’après un cours en hébreu du rabbin Ratzon Arusi.
יציאה ידי חובה בנר שנלקח ללא רשות
בערב שבת במלון, קבוצה אחרת הדליקה בנרות שהוכנו לקבוצתו של הרב רצון ערוסי. המקרה מעורר שתי שאלות: האם מי שהדליק בטעות בנר של אחר יצא ידי חובה, ומה הדין כשהנר נלקח ביודעין ללא רשות?
לפי הכרעת הרב רצון ערוסי בשיטת הרמב״ם, מי שכבר הדליק נר חנוכה גזול יצא בדיעבד ידי חובת ההדלקה. עצם הגזלה אסורה, ועל נר גזול אין מברכים. את מה שנותר מחזירים לבעלים, ועל מה שכבר נשרף משלמים.
האם הנר צריך להיות בבעלות המדליק?
בלולב ביום הראשון נדרשת בעלות מכוח ״ולקחתם לכם״. רבנו ניסים ביקש ללמוד מהשתתפות האורח בשמן שדרישה דומה חלה גם בנר חנוכה. לפי ביאור הרב ערוסי, ההשתתפות מצרפת את האורח להדלקת בעל הבית. בן הסמוך על שולחן אביו יוצא בהדלקה גם בלי להשתתף בפרוטה. מי שהדליק בטעות בנר של אחר אינו נפסל מחמת היעדר בעלות בלבד.
ההבחנה בדברי הרמב״ם על לולב גזול
או מפני גזל וגניבה, ביום טוב ראשון בלבד; אבל ביום טוב שני עם שאר הימים, הכול כשר.
הרמב״ם מבחין בין היום הראשון של סוכות, שבו לולב גזול פסול, לבין שאר הימים. על יסוד הבחנה זו פוסק הרב ערוסי שבהדלקת נר חנוכה, שהיא מצווה מדברי חכמים, הגזלה אינה פוסלת בדיעבד את ההדלקה. תוקף ההדלקה בדיעבד אינו מתיר לברך על הגזול.
מסקנת הדברים
אסור לקחת נר ללא רשות ואסור לברך על הגזול. אם כבר הדליק, לפי הכרעת הרב ערוסי יצא בדיעבד, וחובת ההשבה והתשלום עומדת בעינה.
האם השתתפות האורח בפרוטה מוכיחה ששמן חנוכה חייב להיות בבעלותו?
לפי הרב רצון ערוסי, השתתפות בשמן מצרפת את האורח להדלקת המארח, כפי שעולה מדין האורח ברמב״ם. בן הסמוך על שולחן אביו יוצא בהדלקת אביו גם בלי להשתתף בפרוטה. לכן דין האורח אינו מלמד שבעלות על השמן היא תנאי לקיום מצוות נר חנוכה.
מה יעשה מי שהדליק בנר חנוכה גזול?
לפי הרב רצון ערוסי בביאור שיטת הרמב״ם, מי שכבר הדליק נר חנוכה גזול יצא ידי חובה בדיעבד. אסור לברך על הנר הגזול. את השמן שנותר מחזירים לבעלים, ועל השמן או הנרות שכבר נשרפו משלמים.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
האם משלימים שהחיינו ביום השני של חנוכה כששכחו לברך בלילה הראשון?
הרב אמר, שאם לא בירך ביום הראשון שהחיינו, אז לא מברך ביום השני.
אבל נראה לי על פניו, שכביכול,
מכיוון שבירך כבר שהחיינו על ברכת הרואה,
אולי בגלל זה לא מברך שהחיינו, בזמן שהוא מדליק
?