האם אומרים קדיש סמוך לחללים בזמן חילוץ גופות?
בזמן חילוץ 5 הגופות בעזה,
החיילים עמדו בחדר הסמוך לגופות ואמרו קדיש.
השאלה שלי,
האם החיילים היו צריכים להגיד קדיש או לא?
Rav Arusi describes the Yemenite custom of saying Tzidduk HaDin, the affirmation of divine justice, at a funeral on Hanukkah.
He distinguishes this prayer from a eulogy or an outburst of lamentation. He notes that Sephardim say it on Hanukkah, while many Ashkenazi communities omit it on days when Tachanun is omitted. The lesson suggests that concern about stirring grief may explain the difference.
Yes, with the distinction between reciting the prayer and lamentation.
No. The lesson describes differences between Yemenite, Sephardi and Ashkenazi customs.
Based on a Hebrew lesson by Rav Dr. Ratzon Arusi.
מנהג תימן הוא לומר צידוק הדין גם בשבת, בחול המועד, בראש חודש, בחנוכה ובפורים. בחנוכה אומרים אותו גם לפי מנהג ספרד. הרמ״א קובע שמנהג אשכנז הוא להימנע בימים שאין אומרים תחנון. שולחן ערוך, יורה דעה תא, ו.
בחנוכה מותר להספיד תלמיד חכמים בפניו קודם הקבורה. היתר ההספד עורר דיון גם לגבי צידוק הדין. יש בקהילות אשכנז שאומרים אותו כשמספידים תלמיד חכמים בפניו, ויש שנוהגים להימנע גם במקרה זה.
הרב רצון ערוסי מסביר שקבלת הדין מבטאת את מצוות אהבת ה׳ גם בשעת צער. כאשר אדם שומע בשבת שמועה קרובה על פטירת אחד משבעת קרוביו, הרב רצון ערוסי מביא בשם שמירת שבת כהלכתה שמברכים בשבת ודוחים את הקריעה למוצאי שבת.
״ואהבת את ה׳ אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך״
דברים ו, ה
הרב רצון ערוסי מציע שההימנעות במנהג אשכנז קשורה לחשש מאמירה בקול שמזמינה בכי בשעת ההלוויה. אותו נוסח, כשהוא נאמר באיפוק, עשוי לבטא קבלת הדין בלי לעורר בכי. הבחנה זו מסבירה כיצד גם הנוהגים להימנע מצידוק הדין בהלוויה מברכים דיין האמת בשבת.
בני תימן וספרד אומרים צידוק הדין בהלוויה בחנוכה. לפי מנהג אשכנז הנזכר ברמ״א אין אומרים אותו בימים שאין בהם תחנון. בלוויית תלמיד חכמים שנערכת בחנוכה יש מנהגים שונים גם בתוך קהילות אשכנז.
צידוק הדין בהלוויה נוהג לפי מנהג הקהילה. ברכת דיין האמת בשמיעת בשורה רעה עומדת בפני עצמה, וההלכה מבחינה גם בין הספד לבין קבלת הדין.
האם אומרים צידוק הדין בהלוויה בחנוכה?
לפי הרב רצון ערוסי, יהודי תימן וספרד אומרים צידוק הדין בהלוויה בחנוכה. לפי המנהג שמביא הרמ״א, בקהילות אשכנז נמנעים מאמירתו בימים שאין בהם תחנון, ובהם חנוכה. כשמספידים תלמיד חכמים בפניו בחנוכה, יש בקהילות אשכנז האומרים צידוק הדין ויש הנמנעים גם אז.
מה הדין כששומעים בשבת שמועה קרובה על פטירת אחד משבעת הקרובים?
הרב רצון ערוסי מביא בשם שמירת שבת כהלכתה שמברכים דיין האמת גם אם השמועה מגיעה בשבת, בתוך שלושים יום מהפטירה, ובכלל זה היום השלושים. את הקריעה דוחים למוצאי שבת.
מדוע מברכים דיין האמת בשבת גם לפי הנוהגים להימנע מצידוק הדין בהלוויה?
ברכת דיין האמת מבטאת קבלת הדין. הרב רצון ערוסי מציע שההימנעות מצידוק הדין בהלוויה קשורה לאופן אמירה שעלול לעורר בכי וקינה, בשונה מאמירה מאופקת של הברכה.
בזמן חילוץ 5 הגופות בעזה,
החיילים עמדו בחדר הסמוך לגופות ואמרו קדיש.
השאלה שלי,
האם החיילים היו צריכים להגיד קדיש או לא?
מה דין האבלות על אביו לאחר השלושים בעיקר בנושא תספורת? תודה ובשורות טובות
לרב שלום
אינני מבין מה תועלת אבילות בספירת העומר ?
אינני מבין למה אסור להתגלח ???
זאת אבילות ללא הגיון שאין לה סוף ( לכל אבילות או תענית יש קץ)
ויותר מזה למה אי אפשר להתחתן ???
ולמה כל הדיון התחיל כ 600 שנה אחרי בתקופת הגאונים ?
האם אביי היה אבל בתקופה הזאתי ?
ואם היה למה לא מוזכר שום דבר בנושא?
אפילו בן אדם שמת לו אביו מקסימום אבילות 30 יום ותו לא, אבילות זה לא דבר מחזורי ואם זה מחזורי אז יש לה קץ יש לה תכלית אחרת ( כמו בניין בית המקדש , גאולה וכו'
וגם זה תקופה של מספר ימים מצומצם בשנה )
בשנים האחרונות נתקלתי במספר מקרים בעדה התימנית שהאבלים עושים סעודה לציבור שפקד אותם במהלך השבעה אחרי שנסתיימה השבעה, מקרים אלו ראיתי בבתי אבלים שקשורים יותר למשנתו של מהר"יק והסבירו לי שככה נהגו בתימן שהאבלים שקיבלו שירות (מזון ושתיה ועוד) מהציבור במהלך השבעה עושים סעודה ביום שקמו מהשבעה על מנת להחזיר לציבור על הניחום שקיבלו ועל העזרה שקיבלו במהלך השבעה והם מודים לציבור בסעודה שהם עושים והם משרתים את המנחמים.
האם עניין זה מוכר לכבוד הרב?
האם ידוע על מקור ברמב"ם או בכתבי מהרי"ק על נושא זה?
האם זה מנהג תימני בלבד?
שלום עליכם מדוע מכסים את גופת המת בטלית? האם מותר בטלית כשרה או דוקא בפסולה? למה? יש חילוק בין הרמב"ם לשו"ע? בברכה
אם אבי נפטר בטו בסיוון עד מתי אני צריך לומר קדיש לפי מנהג עדת תימן