עצמות בנהר
קראתי שמנסים לעלות את העצמות של יהודים שנהרגו בשואה והעצמות נמצאים בנהר דנוב. יש שומרים שמוטב להשאיר אותם שם ויש אומרים שנכון להעלות אותם ולקבר אותם. מה דעת כבודו?
La question s’est posée après un décès à la veille de Hanoucca. Le rabbin Ratzon Arusi explique que les endeuillés peuvent allumer eux-mêmes et prononcer les bénédictions prévues, dont Chéhé’héyanou le premier soir. Il cite le Pe‘oulat Tsaddik du rabbin Yiḥya Ṣalaḥ pour montrer que le deuil ne dispense pas d’un Chéhé’héyanou qui est dû.
Le Hallel intégral, composé de psaumes de louange, est obligatoire à Hanoucca. Le rabbin le distingue du Hallel coutumier de Roch ‘Hodech. Dans l’usage yéménite qu’il décrit, un endeuillé peut conduire la récitation s’il le souhaite, y compris sous la forme responsoriale traditionnelle. Le rabbin Ovadia Yossef demande lui aussi le Hallel intégral, mais conseille que l’endeuillé ne le conduise pas à voix haute.
Oui, le premier soir dans le cas étudié. Il peut allumer et dire lui-même la bénédiction.
Il peut le faire s’il le souhaite selon l’usage décrit. Le Hallel intégral est récité dans les deux cas.
D’après un cours en hébreu du rabbin Ratzon Arusi, docteur en droit et spécialiste du droit juif.
Écouter le cours original et lire sa transcription en hébreu
גם בבית האבלים מברכים שהחיינו בהדלקת נר חנוכה בלילה הראשון וגומרים את ההלל בברכות בכל שמונת ימי החג, לפי הרב רצון ערוסי.
בהלכות מגילה וחנוכה (ג, ד–ה) הרמב״ם קובע שבלילה הראשון מברכים שהחיינו על ההדלקה, ושבכל ימי החנוכה גומרים את ההלל בברכה, ביחיד ובציבור. האבלות אינה מבטלת את החובות הללו. בפעולת צדיק מבאר מהרי״ץ את העיקרון גם בברית מילה. דוגמה נוספת היא אדם ששמע על מות אביו וירש אותו לבדו. לצד ברכת דיין האמת על הבשורה הרעה יש מקום לברכת שהחיינו על הירושה.
בני המשפחה האבלים רשאים להדליק ולברך בעצמם. הם יכולים לכבד אדם אחר בהדלקה, כפי שנעשה במקצת הקהילות, ואין חובה לעשות כך. מי שאין בני ביתו מדליקים עליו, נשאר בבית האבלים בזמן ההדלקה ובמשך חצי שעה אחריה, ולא יגיע לביתו, יכול להשתתף בפרוטה בנר שמדליקים שם, לפי הרב רצון ערוסי. יסוד ההשתתפות בשמן מופיע בדין אורח בהלכות מגילה וחנוכה ד, יא.
גמר ההלל בחנוכה הוא חובה מדברי חכמים. הלל בראש חודש הוא מנהג הציבור (הלכות מגילה וחנוכה ג, ה–ז). לכן גם מי שנמנע מאמירת הלל של ראש חודש בבית האבלים אומר שם הלל שלם בחנוכה. כך נוהגים בתימן, בנוסח הבלדי ובנוסח השאמי.
הרב עובדיה יוסף הורה לומר את ההלל בבית האבלים בחנוכה, והורה שהאבל עצמו לא ישמש שליח הציבור בשחרית כדי שלא יאמר את ההלל בקול רם. לפי מנהג תימן כפי שמבאר הרב רצון ערוסי, אם האבל רוצה לשמש שליח ציבור הוא רשאי לומר את ההלל בברכות ובקירוי, כשהציבור עונה לו כמנהג אבותיו.
בשתילי זיתים, סימן קלא, סעיף קטן יא מובאות דעות של פוסקים על ההלל בבית האבלים. כשמופיע הביטוי ״המנהג פשוט״, בודקים מי כתב אותו ועל איזו קהילה הוא מדבר. רבי דוד משרקי יכול לצטט את מנהגו של המגן אברהם או של הטורי זהב במסגרת הפירוש. כדי לברר את עמדתו שלו בוחנים גם כיצד התייחס להגהות הרמ״א, מה השאיר ומה השמיט במכוון. את מנהג תימן בודקים בפועל אצל בעלי המסורת.
בחנוכה האבל מקיים את ההדלקה ואת ההלל בברכות כדרכו. בנוסח תימן הוא רשאי גם להוביל את ההלל בקירוי, אם ירצה.
האם אבל מברך שהחיינו בהדלקת נרות חנוכה?
אבל שמדליק נר חנוכה בלילה הראשון מברך גם שהחיינו, לפי הרב רצון ערוסי. הרמב״ם בהלכות מגילה וחנוכה (ג, ד) מונה את שהחיינו עם שלוש הברכות של הלילה הראשון. האבלות אינה מבטלת את החובה, ולכן בני המשפחה האבלים רשאים להדליק ולברך בעצמם.
האם אומרים הלל שלם בבית האבלים בחנוכה?
בחנוכה גומרים את ההלל בברכות גם בבית האבלים. הרמב״ם בהלכות מגילה וחנוכה (ג, ה–ז) מחייב לגמור את ההלל בחנוכה ביחיד ובציבור, והלל של ראש חודש נקבע כמנהג הציבור. הרב רצון ערוסי מעיד שכך נוהגים בחנוכה בבית האבלים גם בנוסח הבלדי וגם בנוסח השאמי.
האם אבל רשאי להיות שליח ציבור באמירת ההלל בחנוכה?
לפי הרב רצון ערוסי ומנהג תימן, אבל רשאי לשמש שליח ציבור בשחרית של חנוכה אם ירצה, ולקרוא את ההלל בברכות ובקירוי, כשהציבור עונה אחריו. הרב עובדיה יוסף מחייב את האבל לומר הלל, ומורה ששליח ציבור אחר יוביל את קריאתו בקול.
באילו תנאים נדונה השתתפות אחרים בהדלקה בבית האבלים?
לפי הרב רצון ערוסי, מי שאין מדליקים עליו בביתו יכול להשתתף בפרוטה בנר חנוכה בבית האבלים אם יישאר שם בזמן ההדלקה ובמהלך חצי השעה שאחריה ולא יגיע לביתו בזמן הזה. יסוד ההשתתפות בשמן מופיע בדין אורח בהלכות מגילה וחנוכה לרמב״ם (ד, יא).
האם דעה המובאת בשתילי זיתים מוכיחה שכך פסק המחבר?
לא בהכרח. צריך להבחין בין הבאת מקורות בפירוש לבין הכרעה או תיעוד מנהג. דברי מגן אברהם או טורי זהב עשויים להיות מובאים לידיעת הלומדים, ואינם מוכיחים לבדם שהמחבר אימץ אותם או שכך נהגו בתימן.
כיצד קוראים קביעה על מנהג פשוט בתוך מקור מצוטט?
בודקים מי כתב ״המנהג פשוט״ ועל איזו קהילה הוא מעיד. אם רבי דוד משרקי מצטט פוסק אחר, הביטוי עשוי לתאר את מנהג מקומו של אותו פוסק.
קראתי שמנסים לעלות את העצמות של יהודים שנהרגו בשואה והעצמות נמצאים בנהר דנוב. יש שומרים שמוטב להשאיר אותם שם ויש אומרים שנכון להעלות אותם ולקבר אותם. מה דעת כבודו?
שאלה של אשתי: שלום לכבוד הרב
1. אני עובדת מעבדה ורציתי לדעת האם מותר לי לבצע נסיונות או לגדל תאים מגידול סרטני שהוסר בניתוח? (עם הגידול יורד גם חלק מרקמה בריאה)
2. האם מותר להשתמש בכבד עם פגם גנטי שהוסר מחולה חי (שלו הושתל כבד בריא כתחליף) לצורך מחקר? (לא לפיתוח תרופות)
3. מה דין רקמות שאינם איברים? (כרקמת חיבור או רקמת שומן) חשוב לציין שאף חלק לא זוכה לקבורה.
1 נפטר אחי בי"ד בטבת. המשפחה תימנית. מתי מפסיקים להגיד קדיש?
2 זו שנה ראשונה לפטירה. י"ד בטבת יוצא בשבת. שואלים מתי הבנים יעלו לקבר ומתי יעשו סעודה?
ידוע שרגל מבטל אבלות .. שאלהכזו לפי שלא הבנתי את העניין הזה .. אם רגל מבטל אבלות .. לצורך העניין מאחרי חצות קודם ערב חג האבל קם ומכין עצמו לרגל אחרי יומים אבלות ל הורה .. והאבלות נגמרה .. האם היום השני שיושבים אבלים במעט היום עולה לשבעה כשבעה, ואז קודם כניסת החג יחשב יום שני כיום השביעי לאבלות, ונאמר מקצת היום ככולו כיום שבעה של אבלות. והזמן הנותר לחג יחשב שחלק מהשלושים והרגל יבטל את השלושים לאיסורים אחרים?
בתודה.
האם השמחה דוחה את מצוות האבלות למרות שאבלות ביום הראשון הינה מדאוריתא?
היש להתחשב בהפסדי ממון ("הפסד מרובה") העלולים להיגרם עקב ביטול החופה?
מדוע בנסיבות דלעיל יש לקיים החופה ולהתאבל רק לאחר שבעת ימי המשתה, הרי לכאורה בימינו אין כבר בעיה של טורח בהכנות לחתונה?
לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א,
1) היות ואבותינו היו בני נוח הלא דין מקום קבורתם הינו כדין מקום קבורת שאר הגויים ולכן אין דין טומאת אוהלים השווה בכל בני ישראל חל על עליהם?