Une lumière de Hanoucca provoque un incendie : la mitsva change-t-elle la responsabilité ?
Le devoir de surveiller la lampe de Hanoucca
Une branche qui dépassait entre deux propriétés a pris feu au contact d’une lumière allumée dans l’une des cours. Le feu a atteint la cour voisine. Le rabbin Ratzon Arusi part du cas de Maïmonide : le commerçant dont la lampe cause un dommage en répond, même à Hanoucca, car il aurait dû rester pour la surveiller (Lois des dommages aux biens 14,13).
L’accomplissement d’une mitsva ne dispense pas en soi de répondre des dégâts. Le cours distingue ce principe de la question des branches et des moyens dont on disposait pour écarter le danger. Le rabbin réserve ce point au cours suivant.
Questions et réponses
Une lampe de Hanoucca bénéficie-t-elle d’une exemption générale ?
Maïmonide inclut expressément une lumière de Hanoucca dans son exemple et évoque le devoir de surveillance.
Le cours tranche-t-il le cas de l’incendie chez le voisin ?
Il expose le principe général. La question des branches est examinée séparément.
D’après un cours en hébreu du rabbin Ratzon Arusi, docteur en droit et spécialiste du droit juif.
Écouter le cours original et lire sa transcription en hébreu
גם על נר של מצווה צריך לשמור
נר חנוכה שהונח מחוץ לחנות וגרם לשרפה מחייב את החנווני בנזק, לפי הרמב״ם. ההיתר להדליק נר למצווה מחייב גם לשמור עליו.
בהלכות נזקי ממון יד, יג פוסק הרמב״ם שהחנווני חייב גם אם הנר שהניח בחוץ הוא נר חנוכה, מפני שהיה עליו לשבת ולשמור. הרב רצון ערוסי מביא דוגמה נוספת: מי שהניח סכך ברשות הרבים בפתח חנותו וקיבל רשות לסכך, עדיין חייב אם אדם אחר ניזוק בו.
כשהמצווה כרוכה בפגיעה בממון הזולת
אדם שחייב לקרוע על מות קרובו אינו רשאי לקרוע בגד שאול או גזול. אם קרע את הבגד, לא יצא ידי חובת קריעה. דוגמה זו מבהירה מדוע הכוונה לקיים מצווה אינה מתירה לפגוע ברכוש הזולת.
יש חריגים שיש להם דין מיוחד. חכמים פטרו מציל נפשות מנזקים מסוימים שגרם בשעת ההצלה, כדי שלא יתעכב. גם הרץ ברשות הרבים בערב שבת לצורך השבת עשוי להיפטר, מפני שהוא רץ ברשות. החריגים תלויים בנסיבות שנקבעו לכל אחד.
מה נשאר לברר בשרפת החצר?
במקרה הנדון הנרות הונחו בתוך חצר המדליק, סמוך לשער. הרוח הביאה ענף מעץ השכן אל הנרות והאש התפשטה לחצר השכן. ההדלקה לשם מצווה אינה כשלעצמה עילה לפטור. כדי לקבוע מי אחראי לשרפה, הרב רצון ערוסי משאיר לבירור נוסף את השאלה מה משמעות חדירת הענפים לחצר ומה משקלה של האפשרות לגזום אותם.
מסקנת הדברים
נר המצווה נשאר באחריותו של מי שהדליק. כדי לקבוע מי חייב בנזק המסוים, צריך לבחון גם את מקום הנר ואת נסיבות הגעת הענף.
האם עשיית מצווה פוטרת מאחריות לנזק שנגרם לזולת?
עשיית מצווה אינה פוטרת כשלעצמה מאחריות לנזק. הרמב״ם מחייב לשמור גם על נר חנוכה שהונח בחוץ.
מדוע החנווני חייב גם כשהנר שהניח היה נר חנוכה?
חנווני שהניח נר מחוץ לחנותו והנר גרם לשרפה חייב בנזק גם אם הדליק נר חנוכה. כך פוסק הרמב״ם בהלכות נזקי ממון (יד, יג), מפני שעל החנווני היה לשמור שהנר לא יזיק.
האם הוכרעה האחריות לשרפה שנגרמה מענף של השכן?
הרב רצון ערוסי משאיר פתוחה את שאלת האחריות לשרפה שהתפשטה מענף של השכן שנאחז בנר חנוכה. הדלקה למצווה כשלעצמה אינה פוטרת מאחריות. להכרעה במקרה הזה צריך לברר גם את משמעות חדירת הענף לחצר ואת האפשרות לגזום אותו.
מה מלמדת דוגמת קריעת הבגד על מצווה הגורמת נזק?
מובאת דוגמה של מי שחייב בקריעה אך לובש בגד שאול או גזול. בדוגמה זו אסור לו לקרוע, ואם קרע לא יצא ידי מצוות הקריעה, משום שזו מצווה הבאה בעבירה. הדוגמה מלמדת שהמצווה אינה מתירה לפגוע בממון הזולת כדי לקיימה.
אילו חריגים נזכרים לצד כלל האחריות לנזק?
חכמים פטרו מציל נפשות מנזקים מסוימים בשעת ההצלה כדי שלא יעכב את פעולתו. גם מי שרץ ברשות הרבים בערב שבת לצורך השבת עשוי להיפטר משום שהוא רץ ברשות. הרב רצון ערוסי מביא את שני המקרים כדינים מיוחדים, כל אחד בתנאיו.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
האם נתבע זכאי ע"פ ההלכה לקבל הבהרה מבי"ד - במידה ופסק הדין מנוסח בלשון בעייתית שעלולה לגרום שהצד השני יפרשן אותו בצורה מעוותת
שלום רב. אני והתובע נגדי, ניהלנו דיון בבי"ד (בוררות), וניתן פס"ד לטובתי. אלא שאחד הסעיפים בפס"ד מנוסח בצורה לא מפורטת, דבר שגורם בעיות שונות - בעקבות כך שהתובע מנסה לפרשן אותו בצורה שתרוקן אותו מתוכנו. אני רוצה לבקש מאותו בית דין שיתן הבהרה שתבהיר ותפרט מה התכוונו באותו סעיף בפס"ד, ולשם כך אני זקוק לדעת מקורות (אם יש) על פיהן בי"ד צריך לתת הבהרה וכדו' על מנת להציל עשוק מיד עושקו. אני זקוק לכך, בכדי לצרף זאת לבקשה שאגיש להם - כי אני חושש שאולי לא יהיה להם כ"כ נוח מלכתחילה לתת הבהרה, (מסיבות "אימה" וד"ל).
באילו תנאים ראוי לחייב את הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר בעלויות החיפושים?
האם מותר לקנות מאדם שאינו משלם מיסים?
לכבודמו"ר שליט"א,
האם מותר לקנות אצל אדם שאינו משלם מיסים או שיש בזה משום גזל הרבים?
תודה רבה.
דינא דמלכותא דינא
האם הרב יכול לתת דוגמאות מעשיות ל"דינא דמלכותא דינא"- כמו לדוגמא שצריך לשלם מכס ומיסים?
מה משמעות היתר עסקה למפקידה החוששת מהשימוש בכספה בבנק?
הפקדתי סכום מסוים בבנק מזרחי לתוכנית רימונים,
עם יציאה שכל 3 חודשים אפשר למשוך.
שאלתי מה הבנק עושה בכסף ואמרו שמלווים לאנשים.
ואם אדם בכסף שלי קנה מכונית ונוסע בשבת או קונה אוכל לא כשר?
שאלנו את מנהלת הבנק והיא אמרה שיש היתר עיסקה מול רבנים.
מה זה היתר עיסקה והאם אני יכולה להשאיר את הכסף בתוכנית הזו
או להוציא כי משתמשים בו לדברים נגד ההלכה?
מוחזק ע"פ דין תורה
אני עו"ד שזכיתי בפסק דין ללקוח, כשייצגתי אותו בתביעה בבית המשפט. התגלעו בנינו ויכוח בנושא גובה שכר הטירחה, אי לכך חלק מתקבול הכסף שהגיע עבור הלקוח עיכבתי בחשבון נאמנות עד לבירור המחלוקת. ע"פ הדין המהותי, הואיל והלקוח דרש את הכסף המועכב, עלי היה לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט. לבסוף, הסכמנו כי הנושא יבורר בדין תורה, אך הלקוח מבקש את כספו לפני תחילת הדיון בדין תורה. שאלתי היא, האם יש לי יתרון של "מוחזק" בכסף המועכב על ידי, כך שאם אחזיר הכסף המועכב ללקוח, אני יכול להפסיד יתרון זה, או שאין לדבר זה משמעות?
כיצד מחלקים מקומות קבורה שנקנו מכספים משותפים כשבני הזוג מתגרשים?
נשאלנו בהאי לישנא: איש ואשתו זקנים באים בימים, קנו לפני שנים כבר מקום לקבורה זה על יד זו. כעת אמורים להתגרש. על מי החובה למכור או להחזיר מקומו בקבורה ולקנות במקום אחר, על איש או על האשה?
האם שייך המובא בסוף פ"ב דכתובות דמחייבים את האשה לצאת משכונת המגורים כי הוא קשה לו טלטולא דגברא.
אחרי רבים להטות
לכבוד הרב כידוע יש מחלוקת הפוסקים האם הכלל "אחרי רבים להטות" נאמר רק ששתי הכתות שחולקות שוות בחכמה או גם שם שלא כל החולקים שווים. מהי שיטת הרמב"ם? הרי הרמב"ם אומר שיושבים בסנהדרין לפי סדר החכמה. משמע שלא כולם שווים בחכמה. ובכל זאת הרמב"ם אומר שבמחלוקת הולכים אחרי הרוב ולא מסייג את זה בתנאי שכולם שווים בחכמה. ופשוט שבסנהדרין אין מצב שכולם שווים בחכמה ובכל זאת הרמב"ם מביא מצב ש35 דיינים חולקים על 36 דיינים. האם ניתן ללמוד מזה שדעתו היא שתמיד הולכים אחרי הרוב וגם אם לא כולם שווים בחכמה?
מתי העדפת מקורבים וטובות הנאה בהנהגת הציבור נחשבות שוחד או חוסר יושר?
לכבוד הרב שליט״א,
בעיוני בדברי הפוסקים מצאתי שכמה אחרונים הרחיבו את איסור שוחד גם לכל ממוני הציבור, אף כשאין כאן דין תורה
בפרט ראיתי בפלפולא חריפתא לסנהדרין (ג, סימן יז אות ש), בברכי יוסף (חו״מ סימן ט), ובפת״ש שם, שהביאו שאסור ליתן שוחד לנאמני הציבור אפילו בעניינים שאינם דין תורה
:וכן כתב הערוך השולחן (חו״מ סימן ט סעיף א), וזה לשונו
"לאו דווקא הדיין אסור בקבלת שוחד, אלא אפילו כל הממונים וכל העוסקים בצרכי ציבור… אסורים להטות הענין בשביל אהבה או שנאה, וכל שכן על ידי לקיחת שוחד
ולכן נתעוררו אצלי כמה נקודות למעשה