לק"י הרה"ג רצון ערוסי שליט"א שלום רב, אני מתקשה במונחים מועדים, מועדות, יום טוב. לא הצלחתי למצוא הגדרה עקבית וגם איני מצליח להבין מדוע יש כפילות מונחים לאותו מושג (לכאורה): בהלכות תפילה: ה,טז [טו] מנהג פשוט בכל ישראל, שאין נפילת פנים בשבתות ובמועדות, ולא בראש השנה, ולא בראשי חודשים ובחנוכה ופורים, ולא במנחה של ערבי שבתות וימים טובים, ולא בערבית שבכל יום. ויש יחידים שנופלין על פניהם, בערבית. וביום הכיפורים בלבד, נופלין על פניהם בכל תפילה ותפילה, מפני שהוא יום תחינה ובקשה ותענית. 'ראש השנה' מפורט למרות שכבר פורט 'מועדות'. משמע מכאן שאין ראש השנה נכלל במועדות (אחרת לשם מה פורט בנוסף ?).

שלום לרב, התארחנו בשבת אצל משפחתינו. היה שם מיחם שבת רגיל שיש לו שני מפסקים: מפסק שבת ומפסק רתיחה. המיחם היה כשמפסק השבת פעיל ובתוכו מים חמים, ובמהלך השבת בטעות אשתי נגעה במפסק הרתיחה והפעילה אותו. בעלת הבית שמיד ראתה זאת כבתה חזרה את המפסק (כנראה חששה לנזק שיגרם במידה והקומקום ימשיך לרתוח).
א. האם היה מותר לנהוג כך ולכבות את מפסק הרתיחה? (מטעם חשש לנזק/פיקוח נפש).
ב. האם מותר לאחר מכן להשתמש במים החמים שהיו במיחם? (הכיבוי היה מיידי והמים כנראה לא הספיקו להתחמם יותר ממה שכבר היו רתוחים)
תודה לרב,

אם התוקע טעה באמצע התקיעות (שברים או תרועה) שלא יצאו בסדר - מאיפה צריך להתחיל, ממה שלא תקין או מהתחלת הרצף? האם הרצף חייב להיות מושלם?

שלום וברכה, בשגגה התפללתי מוסף ראש חודש, ורק לאחר מכן תפילת 18 של שחרית. האם יצאתי ידי חובת תפילת מוסף בדיעבד? לכאורה משמע מרבנו שזמן תפילת מוסף הוא רק לאחר שהאדם התפלל שחרית.

שלום רב, מכרתי את דירתי לפני מספר חודשים, ופיניתי אותה לפני קצת למעלה מחודש. הדירה היא בת 30 שנה. לא חדשה, אך הייתה יחסית שמורה. בחוזה המכירה צויין בפירוש שהקונה בדק את הדירה, ולא תהיינה לו כל טענות כלפי המוכר. החוזה מאפשר בלאי סביר בפרק הזמן של החודש וחצי בערך שהיו מחתימת החוזה, ועד לפינוי. בנוסף, אין לקונה שום טענה לגבי נזק נסתר, שאפשר לבדוק אותו בקלות. ובתנאי שהמוכר - אני - לא ידע עליו. הקונה שלי תכנן לגור בדירה, אך בסוף הם השכירו אותה. בחודש הזה מאז שפיניתי הם צבעו וניקו וכו', וגם נכנס דייר. לדייר היו טענות שהדוד לא עובד, ובעיות בצנרת.