ילמדנו רבינו בדין אשה בחודש שישי אשר ראתה דם ולהערכת הרופאים בבית חולים הדם הוא תוצאה מתחילת הפרדות השליה מהרחם ולכן ציוו עליה שמירת הריון מחמירה. כאשר האשה נשמרת מאד ולא מתאמצת כלל, הדימום פוסק. מה דין דם זה? יברכך ה' וישמרך

לכת"ר שלום רב. אעלה כמה שאלות..
1. האם יש היתר לצאת לחו"ל ( לטייל..) ע"מ לחזור כמובן.. כשהאישה לוחצת על כך רבות?
2. לעניין היין לקידוש, משיחה עם הרב רובין הובהר לי שהיינות של כרמל מזרחי הינם ללא חשש טיפת !! מים אך עניין הבישול משתנה ומצויין ע"ג הבקבוק, לעניין מנהג עדתנו, האם מותר לקדש על יין מבושל או מהול במים ( עד כמה אחוז, אם בכלל.. )? האם מותר לברך על כך ביום חול "הגפן"? במצב כזה שמתארחים, מה לעשות? האם יש הבדל בין ליל שבת ויום שבת?
3. לעניין אוצר בי"ד, עדיין אנו נתקלים ביינות של אוצר בי"ד, מה דינם לפי מנהגנו?

שלום הרב, מספר שאלות בפי:
1. במידה וקמתי לאחר זמן תפילה, האם עלי לחכות ולהתפלל תשלומין במנחה או שמא עלי להתפלל נדבה ישר כשאני קם?
2. כשאני מתפלל מנחה במנין אשכנזי/ספרדי (אני תימני בלאדי), האם בתחנון עלי להתפלל עם הקהל, או שמא עלי להגיד נפילת אפיים כמנהג התימנים ("לפניך אני קורע..").
תודה רבה

כבוד הרב רצון ערוסי
בוקר טוב ושבוע טוב,

כב' מורנו ורבנו שליט"א

לא ידעתי מדוע הרב השיב לי שלפי דעת רבנו הרמב"ם יש צורך לתקוע דוקא בשופר של כבש איל דוקא, הרי לכאורה מפשט דבריו משמע שכל בהמה שהיא ממין הכבשים כשר ואפילו שהוא לא איל. וגם חשיבות האיל נזכרה באגדתא שהוא כדי להזכיר את אילו של אברהם אבינו ע"ה, והרי אין דרך רבנו לפסוק מן האגדות.
ועוד משמע מלשון הרמב"ם שיש כל מיני כבשים. אם כן, כיוון שע"פ רבנו בהלכות מאכלות אסורות אין השופר המסולסל שייך למין החיות אלא למין הבהמות, וגם ברור שאינו ממין הפרה שהרי אינו עשוי "גילדי גילדי", אז מדוע לא נסמוך על מסורת אבותינו שהוא ממין הכבשים?

שלום עליך מארי, ה' יישר לפני דרכו, והאיר את עיני בתורת רבנו הרמב"ם לכל ענפיה, במוסר, בהלכה ובמחשבה. מעטים בני עלייה ודרכי המוסר וההשקפה נסתרו מרוב האנשים. וודאי שארצה להנשא לאישה אשר דרכיה דרכי נועם ואמת. האם עליי לדקדק בבחירת אישה, ולבחור אישה אשר משכלת ויודעת דרכי המוסר שהתווה רבנו, ביחס להנאות הגופניות, ביחס לערך המאכלים, בהשקפת אמת על תכלי העולם ועל דורנו, וככלל בכל תורת רבנו לארכה ולרחבה, או שמא מכיון שמועטין בני עלייה, אין לדרוש כל זאת מהאישה? (אין אני מזלזל בציבור הנשים, אף מהאנשים קשה לדרוש זאת) בתקווה לתשובתך המשכילה והמבוננת.

שלום לכבוד הרב,
עבדתי במקום מסויים ברחוב (לא בחנות) ובצד היתה לנו מכולה עם ציוד. בסוף כשקיפלנו את כל הציוד והחזרנו אותו לחברה מצאתי במכולה דיסקים. הם היו זרוקים ושבורים (הקופסאות) על הרצפה. האם אני יכול לטול את הדיסקים לעצמי? כי זה לא שייך למי שעבד איתי, ומי ששם אותם שם נראה שהוא זלזל אולי זו אבידה מדעת, ואולי זו אבידה של מי שהשאיל את המכולה לפני הרבה זמן. אם לא כן, איך אני מכריז?

שלום לכבוד הרב,
1. לפי מה שידוע לי חשמל בשבת זה דרבנן כי זה לא מבעיר על מנת לצרף (דאורייתא) אלא מבעיר סתם אם בכלל. אבל מצד שני כותב רבינו בפירוש המשנה שהמחמם מתכת בתנור חייב משום אופה. אם כן חשמל יהיה דאורייתא?
2. מרק עם שקדי מרק, האם לברך על השקדים?

שלום עליך רבי! למדנו בפרשת וירא כתוב:שאברהם אמר אקחה פת לחם ואח"כ אמר לשרה לושי ועשי עוגות, מכיוון שראה שהיא נטמאה... שאלותיי הן:
1. שגם הימינו אנו צריכים להקפיד על כך שהאישה בנידתה לא תאפה חלות/לחם?
2. מה שורש הבעייה בלישה או בהפרשת חלה או באפייה? אודה לה' שזיכה אותנו לרב שקיבל מחוכמתו יתברך. ותודה לב.

לק"י

א. האם בתימן היה נהוג לקיים מסיבה/סעודה לרגל סיום מסכת ?
ב. האם בתימן נהגו לומר את הנוסח המופיע בסיום מסכת ? "(רפרם בר פפא....)
ג. במידה וערכו סעודה לרגל סיום מסכת, האם אפשר לברך ברכת האורח הארוכה לבעל הבית שהזמין
ומימן את הסעודה ?
ד. האם במקרה של סעודה לסיום מסכת אפשר לומר את הנוסח בזימון "שהשמחה במעונו", האם סיום מסכת נחשב שמחה ?

ברוך תהיה !