לק"י שלום לכבוד הרב,
במסגרת עבודה שאני עושה, ברצוני לשאול, האם צילומי רנטגן של אדם שנפצע או נפגע יכולים להוות שיקול משפטי? לדוגמא: שיקולים כספיים (כמה הפוגע צריך לשלם לנפגע), להפליל או לזכות מישהו שחשוד בפגיעה פיזית על סמך תוצאות צילום רנטגן וזיהוי סוג הפגיעה.
תודה רבה.

בס"ד

שלום לכבוד הרב,

ניסיתי להוסיף תגובה לתשובת הרב ששאלתי בעניין העטיפה הישמעאלית באתר מורשת. התגובה לא פורסמה משום מה ואבקש לשאול את הרב כאן אם אפשר. אני מצרף את השאלה המקורית ואת תשובת כב וד הרב שהופיעה שם"

בס"ד ר"ח כסלו תשע"א לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א מדוע מקבלים אנו את חלוקת התורה לפרקים שנעשתה ע"י כומר, בפרט במקומות שהחלוקה יוצרת עיוותים, ומסורת בידינו חלוקה לפרשיות? בכבוד רב

לק"י
רציתי לשאול את כבוד הרב אם ידוע לנו אם ראה הרמב"ם את חיבורו של רבנו בחיי אבן פקודה "תורת חובת הלבבות"? ואת חיבורו של ריה"ל "הכוזרי"? ואם אלו הק' ראו את חיבורו של רבנו סעדיה גאון "הנבחר באמונות ודעות"? יזכה הרב ויתקיים בו "ובכל דרכיו משכיל וה' עמו"
תודה אמיתית על זמנך ועל מפעלך ועל אשר אנו זוכים ללמוד מאיתך.

לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א האם מותר לי לאחר הקימה בבוקר ולאחר אמירת "מודה אני " ונטילת ידים לבצע מעט שכיבות שמיכה ע"מ לעורר קצת את הגוף (לפני תפילת שחרית)?
תודה ויום טוב

למדתי שכהן לא יכול למחול על כבודו ולאפשר לישראל לעלות במקומו אלא אם הוא גדול הדור בחכמה וכולם כפופים לו אבל בשני וחמישי רשאי למחול על כבודו . ועכשיו ראיתי בילקוט יוסף שאומר שאם יש שני חתנים בשני וחמישי עולים במקום כהן ומבקשים ממנו לצאת ואם לא יסכים יאמר הגבאי למרות שיש כהן יעלה ישראל במקום כהן.
השאלה שלי האם הכוונה שגם אם הכהן לא מוחל כלל על עצם העלייה אפשר לכוף אותו , או שהכוונה שהכהן מוחל על כבודו לעניין קריאה אבל לעניין לצאת לא רוצה ואז אפשר לאמר למרות שיש כהן יעלה ישראל במקום כהן.
בברכה

כב' הרב, בסוף פרשת וירא, בספר בראשית כב', כד' כתוב הפסוק: "וּפִילַגְשׁוֹ, וּשְׁמָהּ רְאוּמָה– וַתֵּלֶד גַּם - הִוא אֶת - טֶבַח וְאֶת - גַּחַם, וְאֶת - תַּחַשׁ וְאֶת - מַעֲכָה". אני עליתי למפטיר בשבת וקראתי את המילה ראומה כפי שהיא נקראית כשהא' נשמעת. תיקן אותי החזן ואמר לי שיש לומר "רומה" שהא' אינה נשמעת. בדקתי את העניין לאחר מכן ולא מצאתי באף מקום כי יש לי לקרוא את המילה ראומה כ" רומה". יתרה מכן, חשבתי שכמו שאת המילה "מאומה" אני אומר כפי שהיא נקראית כך הגיוני שאת המילה "ראומה". החזן הנכבד הראה לי לאחר מכן, בחלק הדקדוק כי יש לקרוא את המילה ראומה כ"רומה" ועוד נכתב שם "והרבה טועים בזה".

שלום לרב האם מותר בשבת לשטוף צימוקים תחת הברז, ולפני ההגשה לשולחן לזרוק אותם לתוך מסננת כך שהמים יזלו לתוך סיר, כדי שבזמן ההגשה כשיעבירו אותם לצלחת, הצימוקים לא יהיו כל כך רטובים? אשמח אם אקבל הסבר להלכה.
תודה רבה.

שלום לרב בפרשת תולדות כתוב "וַיַּעַן יִצְחָק וַיֹּאמֶר לְעֵשָׂו הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ וְאֶת־כָּל־אֶחָיו נָתַתִּי לוֹ;– לַֽעֲבָדִים" שמתי לב שלמרות שיש תרין טרסין על "גביר" ואחר כך רביע, בכל זאת מעמידין במילה "גביר". וגם לפי התרגום מעמידים שם. מדוע? הרי יש רביע ואין פסיק ביניהם?
תודה רבה.