לכבוד מו"ר הרב ערוסי יצ"ו שכח ולא הבדיל במוצאי שבת, עד מתי יכול להבדיל לפי דעת רבנו?

שלום לכבוד הרב,
אני הנני תלמיד כיתה י"ב. לאחרונה עשיתי לעצמי מנהג שבכל בוקר אני תורם חצי שקל לצדקה לאדם פושט יד שנמצא באופן קבוע בתחנה המרכזית שבה אני עולה לאוטובוס. אותו אדם נמצא שם כל מהבוקר עד הערב ומסתובב עם שלט הטוען כי הוא חרש - אילם, ומבקש סיוע כספי. ברצוני לשאול את הרב 2 שאלות:

לרב שלום,
א. מה יש לעשות עם סכין בשרי שהניחו אותו על פרורי שוקולד חלבי והם נדבקו אליו?
ב. הרב רצאבי, בכרך ד, עמוד רנז, הלכה כ רושם ש - תנור אפיה שאפו בו משהו בשרי לפני שאופים בו משהו חלבי (או להפך) צריך לחכות 24 שעות ולהסיק חצי שעה את התנור על חומו היותר גבוה.
1. "חומו היותר גבוה"- זה אומר החום הכי גבוה של התנור או חום יותר גבוה מזה של התבשיל (הבשרי או החלבי) שאפילו לפני?
2. האם יש מקום להקל בעניין?
3. אם אפינו משהו בשרי או חלבי ואח"כ משהו פרווה (בלי לחכות 24 שעות ולהסיק אותו). האם התבשיל הפרווה הוא בשרי או חלבי (בהתאמה למה שאפינו לפני)?

לק"י שלום לכבוד הרב!
א) מהו השיעור לקביעת ברכה אחרונה?
ב) אם יש לי ספק אם אכלתי את הכמות הנדרשת (מבחינת משקל) בכדי לברך ברכה אחרונה מה על לעשות - לברך ברכה אחרונה או לא?
ג) מה כוונת המושג "קביעת סעודה"- באכילת מזונות? ומהי הכמות לקביעת סעודה?
ד) כאשר אוכלים שני מינים שונים אחד שברכתו האחרונה היא בורא נפשות ואחד שברכתו האחרונה על המחיה - כיצד יש לברך ברכה אחרונה?
תודה מראש לרב !

שלום לרב
אני נוהג להתפלל רבות בשטיבלך, כעת מבקשים מהמתפללים לשלם דמי חבר שנתיים על בסיס וולונטרי, האם אפשר לשלם זאת מכספי מעשר כספים?
תודה

שלום לרב
א. מה מנהגי פורים משולש לפי מנהג תימן בלדי?
ב. אני רוצה לנסוע להורי (מחוץ לי -ם) לסעודה, מה הוא הזמן שבו אני צריך להיות בירושלים כדי להתחייב בשושן פורים (בלבד)?
תודה

לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. יורנו רבינו: הרב ענה בתשובה לגבי נתינת מים רתוחים (שהורתחו מבעו"י) בשבת ע"ג הפלטה - שאסור, והרב כתב: "ואף שנראה מדברי רבינו שאין גדר של בישול במים, כי אין הבישול מכשיר המים. אבל גם חימום המים, הרי אחר שנצטננו שוב חזרו המים לאיתנם, ואסור לחמם בשנית". רצוני לדעת מה המקור לכך ברמב"ם? (כי הרמב"ם כותב בפרק כ"ב ה"ח ש"דבר שהוא צונן מעיקרו ולא בא בחמין מעולם - מדיחין אותו בחמין בשבת... אבל אין שורין אותו בחמין" משמע שאסור רק אם הוא היה צונן מעיקרו, והכא מיירי שהמים הורתחו מבעו"י).

לכבוד מו"ר הרה"ג רצון ערוסי יצ"ו אבי (ה' ישלח לו רפואה שלימה) ביקש ממני בעודו בהכרה מלאה שלא אומר עליו קדיש (מה שקוראים קדיש יתום) כי הוא לא החזיק בזה, גם אני מחזיק בדעה זו שהקדיש לא מועיל למת. ואני חושב שגם מנהג תימן לפחות הקדום לא נהגו כך. מה דעתו של כב' מו"ר.
תודה

לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. יורנו רבינו:
א. דין ברכה על מרק ירקות, המכיל למשל תפו"א, גזר, קישוא, ואיטריות!! (וכן, מה הדין במרק שעועית, חיטה וכו')?
ב. בדין ברכה על מרק עוף עם בשר - כתב מארי שנראה שהבשר עיקר ולכן צריך לברך "שהכל". האם גם על התפו"א? (כמובן, שאינני אוכל עם לחם).
ג. מה הדין אם במהלך ריב בין שני ילדים, האחד שובר לחבירו בטעות את המשקפיים וכדו' ללא כוונה (כגון: שחנקו וכתוצאה מכך נשברו או נתעקמו)?
ד. אם לאחר שהנחתי את התפילין של יד וראש, התרופף לי הקשר שביד, ואני רוצה לחזקו. האם אני צריך לברך שוב על יד?

לכבוד הרב שלום! האם יש היתר כלשהו ללחיצת יד בין גבר לאישה כדי לא להלבין פנים? (למשל בשידור חי בטלויזיה, או סתם כשיש הרבה צופים) יש פסק מפורסם של הרב חיים ברלין זצ"ל "ולתת יד לאישה, לשון הש"ס הוא (ברכות סא א) המרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה, מבואר דאם אינו מכוון לשום דבר, וכ"ש שאינו עושה כדי להסתכל בה... אין איסור בזה לרצות מעות מידו לידה.