שלום מורי,
בפרק כא' הלכה א' בהלכות איסורי ביאה רבינו שונה ' כל הבא על ערוה מן העריות' ובפרק כב' הלכה ג' הוא שונה 'כשאירע מעשה אמנון ותמר גזר דוד ובית דינו על ייחוד פנויה ואע"פ שאינה ערוה בכלל ייחוד עריות היא' אז אם פנויה אינה ערוה האם זה אומר שבפרק כא' הלכה א' כשרבינו שונה ' כל הבא על ערוה מן העריות' הוא אינו מתייחס לפנויה? ואם כן, האם לא היה צריך רבינו לציין זאת כפי שציין זאת בדיני ייחוד שהיא בכלל עריות?
'ב. האם בפרק כא' הלכה א' רבינו שונה שני לאויים או לאו אחד? ('לבלתי עשות'... ו'לא תקרבו)
תודה לך מורי.

רבינו בהלכות קריאת שמע אומר שקריאה לסירוגין יצא ומצד שני אסור לומר שלום בין הפסוקים אלא אם מתיירא ממנו... אם הקורא אמר שלום בין הפסוקים למישהו שהוא לא מתיירא ממנו יצא? כמו מי שקורא
?לסירוגין יצא

שלום

כתב רמב״ם פרק דאל בזו הלשון
ח [ו] והיאך דין עיר הנידחת, בזמן שתהא ראויה ליעשות עיר הנידחת--בית דין הגדול שולחין ודורשין וחוקרין, עד שיידעו בראיה ברורה, שהודחה כל העיר או רובה, וחזרו לעבודה זרה

ולשון חזרו תמוהה לי ואני מבינו כי איך אפשר להגיד על בני ישראל שהם מאמינים בני מאמינים חזרו כאלו זה מצבם כך

תודה רבה