אדוני ומכובדי;
הרקע לשאלה:
הבועל גרושתו.. הנחת היסוד של בית הלל: 'אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות'.
מכאן פסק הרמב"ם שהיא מקודשת והסתמך על הנחת יסוד זו.

השאלות:
1. אם הרמב"ם היה חי בתקופתנו, האם היה משנה את פסיקתו בניגוד לבית הלל? כלאמר, היה טוען ש'בית הלל חיו בתקופה שונה והכירו מציאות אחרת ולכן אין מקום להנחה זו ואין בעילתו קידושין.'
2. האם יש לרמב"ם סמכות לשנות הנחות יסוד שהניחו רבותינו?
3. בדומה לכך, האם אנו רשאים לשנות פסיקה ברוח הזמן? מה הגבולות לכך? מי מוסמך לכך?.. לשאלה זו יש השלכות רחבות על כל תחומי ההלכה, ויש חשש לפריצת גבולות.

שלום וברכה לכבוד הרב.. לפני כחודש נתתי גט לאישתי בניגוד לרצוני החופשי וזאת לאחר שבית הדין המליץ על נתינת גט כאשר אני הבנתי שאין הבדל בין המלצה לכפייה מצד בית הדין ולא רציתי להיות בגדר סרבן גט בנוסף לכך רציתי להסדיר את נושא המזונות הסדרי ראיה וחלוקת הרכוש קודם מתן הגט אף על פי שלא חפצתי לתת גט כלל וזאת מחמת שהבנתי שיטילו עליי סנקציות וכעת שהתברר לי שאין בהמלצה סנקציות קשה לי להאמין שהייתי מתרצה לכך מה גם שההמלצה הגיעה בעקבות סיפורי דברים מוגזמים של אישתי וכן בעיניין אנן סהדי לא הרגשתי הקלה של ממש לאחר מתן הגט
השאלה שלי אם אכן הגט תקף במקרה שלי בתודה מראש יצחק

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, בנותיי, שארבעתן עדיין רווקות, שוחחו בשולחן שבת על כתבה שפורסמה בעיתון "נשים", המיועד לציבור הדתי לאומי, בנוגע לאישה מסורבת גט כבר 17 שנה. לפי הכתבה בית הדין הרבני המעורב בנדון השתמש בכל הכלים העומדים ברשותו כדי להכריח את הבעל לתת גט לאישתו: כלא, בידוד, צינוק, מניעת מזון למהדרין. אך הוא עומד בסירובו ולאישה אין שום יכולת לבנות בית חדש עם מישהו אחר. לכן בנותיי שואלות האם ניתן למנוע מצב כזה?

לכבוד מו"ר שלום וברכה
א. האם נוהגים בימינו במתן גט לבטל את כל המודעות בין שהיו מודעות בין שלא ידוע שהיו מודעות וכפי שכותב המ"מ בהלכות גירושין פרק ו באות לה?
ב. האם אדם רשאי לחלק את נכסיו בצוואה כרצונו שלא כפי דין תורה, כגון שייתן לבכור חלק שווה או שייתן גם לבנות חלק שווה?
בתודה מראש ותבורך בבריאות איתנה

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, בנותיי חונכו מלידה בדרכה של תורה ולמדו במסודות תורתיים, אך בכל זאת הן מרגישות אי - צדק כאשר מדובר בדרכה של התורה בנוגע לזכויות הנשים. הן אומרות "האיש יכול לגרש אותי ביום מחר, אבל לי אין אפשרות לגרש אותו, לתת לו גט" ועוד "בעלי יכול סתם לעזוב אותי ביום מחר ואני אשאר עגונה, אך אם אני עוזב אותו ביום מחר זה לא גורם לא לבעיה כלשהי". לצערי הרב, טענות כאלה העלתה לפניי בתי הבכורה שנחלשה מאוד בקיום תורה ומצוות וכמעט ניתן לומר שהיא כבר חילונית, והוסיפו שאיננה חפצה להיות "קניין" של איש כלשהו ולכן היא כבר שוקלת - בהגיע הזמן - לערוך חתונה אזרחית בלבד.

שלום רב, מדוע התורה העדיפה את הבעל על פני האישה במתן הגט ונדרשת הסכמתו ורצונו ולא נדרשת הסכמתה ורצונה?

היה ביני ובין אשתי סכסוך שהתחיל לגלוש לסכנת גירושין. אשתי הלכה להתייעץ עם מוסר שיעורים לנסות לפשר בינינו. אך דא עקא האיש התחיל לנסות להתעסק עם האשה ולאט לאט התחילו להפגש בסתר. החלתי לחשוד שיש דברים לא ברורים עם האשה. והלכתי להתייעץ עם אותו מוסר שיעור בלא לדעת שבו מדובר, הוא מצידו היה מעביר את חשדותי לאשתי. לאחר זמן התחלתי להקליט את השיחות שלה ולדאבון ליבי הגדול הסתבר שהיא נפגשת עם האיש שבו בטחתי וסיפרתי לו את הכל. ביקשתי ממנה לספר לי את כל מה שקרה ואני אסלח לה על הכל. לא הסכימה. לאחר ששמעתי את הקלטות התגרשתי מאשתי.