שלום כבוד הרב מארי כותב בהלכות אישות עמ' כא: "אך אם ייחדה לו לשם אישות ללא קידושין... אין בה איסור לאו אך יש בה איסור עשה...". מזאת עולה שבני זוג יהודים שחיים יחד ללא קידושין והחליטו להפרד צריכים גט. שהרי הם בגדר נשואים אחרת היו עוברים על לאו של קדשה. האם נכון הדבר? ואם כן, האם יש הבחנה בין היו מחללי שבת בפרהסיא לבין שלא מחללים. שהרי אם מחללים שבת בפרהסיא נלמד מדין הגוים שאין אצלם אשת איש ביחס ליהודי. ופטורים מגט. ושמא יש לומר שתמיד פטורים מגט כדי שלא לעודד את התופעה הזו בימינו? ילמדנו רבנו

שלום לכבוד מו"ר
מדוע נהגו יהודי תימן לכתוב תילים ולא תהילים ככל שאר עדות ישראל?
אשמח למקורות להרחבת הידע לביסוס מנהג זה
תודה רבה

שלום וברכה הרמב"ם כתב בהל' אישות פ"י ה"ו "ולא תנשא נדה עד שתטהר, ואין מברכין לה ברכת חתנים עד שתטהר, ואם עבר ונשא וברך אינו חוזר ומברך" א) האם מותר בשעת הדחק לדעת הרמב"ם לשאת נדה?
ב) האם בתימן נשאו נדה בשעת הדחק?
ג) אם וכאשר נשאו נדה האם היו מברכים שבע ברכות בסעודה לאחר הנישואין ובימי השבע ברכות או בירכו שבע ברכות רק תחת החופה?
תודה רבה

האם כיהודי חרדי שרוצה לתבוע יהודי אחר, אני מחויב לפנות לבית דין תורני לענייני ממונות , או ניתן גם לערכאה אזרחית

כהמשך לשאלות הקודמת לכבוד הרב, האם קיום שידוכין/חינה בראש חודש אייר או אסרו-חג יהיו מותרים בכלי זמר?

האם לפי הרמב"ם ומנהג תימן נשים לא מברכות על הלל בכלל גם לא בחנוכה וגם לא בליל פסח, ויוצא מכך שאינן חייבות כלל בהלל ולכן פסק בהל' חנוכה פ"ג הי"ד שאם מקרים אותו אשה או קטן חוזר אחריהם ולא יכול לצאת מדין שומע כעונה ולא חילק בין הלל חנוכה וליל פסח לשאר ימות השנה כגון חוה"מ סוכות וי"ט? האם לדעת הרמב"ם ומנהג תימן גברים אומרים הלל גמור בליל פסח בערבית עם ברכה?

שלום וברכה שמעתי לאחרונה, כי בתימן, (כמו גם באירופה) היתה בעיית תבואה מן חדש. האם זה נכון, וכיצד התמודדו איתה? יישר כוח.