שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, בסוף יום התענית חבר שלי רמב"מי אמר לי שהוא חושב שאסור לי ללמוד איכה או איוב עם פירוש כלשהו מיכוון שאני ממש נהנה מלימוד תורה זה. האמת היא שלפני כמה שנים בקושי הצלחתי לקום מהמיטה בט' באב וביום הכפורים. היום ב"ה אני גם קם מהמיטה ונשאר בבית הכנסת ללמוד כל היום. אם יאסר עליי ללמוד פרושי איוב ואיכה לא יהיה לי מה לעשות בט' אב ויהיה לי קשה לצום או לקום מהמיטה. מה דעת מארי? האם אני "עובר מישום לומד תורה בט' באב" באמת? בברכת התורה, אליעזר

לק״י

שלום לרב.

בהלכות תפילה, פ״ז הערה כא. של מורי, חתם הערתו ״ולא היא אלא שהמדפיסים שבשו.

אנני בטוח שהבנתי תוכן דבריו כשורה.
הבנתי היא שהיו צריכים המדפיסים מהקדים ברכת שלא עשני אשה לברכת שלא עשני עבד.

א. האם הבנתי דבריו נכונה?
ב. אם כן, משמע כי לרבנו יש סדר לברכות אלו, ואם הקדים המאוחרת לא יברך המוקדמת, האם אכן כך? ואם כן, הבנתי שעלי לשנות סדר הברכות מן המודפס בסידור, האם כך?
ג. (ואם כן) מדוע מסיק מורי שיש לרבנו סדר מעכב לברכות אלו, ולשון רבנו ״ומברך אדם בכל יום וכו׳״ ולא אמר דבר בנוגע לסדר ולעיכוב.

שלום כבוד הרב,
חוב ממוני (הלוואה/רכישה) שחב אדם לחבירו ולא שילמו במועד המוסכם או במועד סביר ומזה זמן נפרדו דרכיהם ואין ידוע היכן נמצא החבר לו יש לשלם.
1. האם ניתן לתת את הכסף לגמ"ח / לרכישת סידורים וכו' ולומר שכל הזכויות של המשתמשים יעמדו לאותו חבר?
2. האם יש להוסיף תוספת "הצמדה" לסכום המקורי (עברו מספר שנים מאז)?
תודה ויום טוב.

שלום כבוד הרב,
1. האם במניין מצומצם (10 מתפללים בלבד), רשאי אדם נוסף, מלבד השליח ציבור, לומר קדיש במקביל לשליח ציבור (למשל אם שניהם באבלות תוך שנה), או שמא חייבים מינימום תשעה עונים אמן ולכן רק אחד יכול לומר?
2. במניין בו אני מתפלל (נוסח תימן - בלאדי) נהוג להתפלל מנחה וערבית סמוכות (פער של כ - 13 דקות בין תפילה לתפילה) ואין נוהגים לומר תחנון ועלינו לשבח לאחר תפילת המנחה, אלא 2 מזמורי תהילים וקדיש. ברצוני לדעת, מהו הטעם לאי אמירת עלינו לשבח לאחר מנחה?
תודה וכל טוב.

לק״י

שלום לרב.

מהרי״ץ בעץ חיים ״אחר שהוריד רגליו על הארץ אז מתחיל להלך ולברך״ ומציין כי ״וכ״כ הב״ח משום הגמרא״ שכך הסדר בגמרא, לפני ״שעשה לי כל צרכי״ וכו׳.
והרמב״ם כתב ״כשמהלך לצאת לדרך מברך וכו׳״
אני מבין שמברך זאת בסמיכות לפתח, מעט לפני מעט אחרי-
א. האם הבנתי נכונה?
ב. מדוע פסק הרמב״ם שמברך דווקא בסמיכות ליציאה לדרך?
ג. ובנוסף בנסיון להבין מעט יותר את דרכו של מוהרי״ק, מדוע אינו נוגע בנק׳ זאת על אתר?
והאם הוא מתייחס לזה במקום אחר?

תודה ושכרכם מן השמיים.

הרמב"ם כותב בהלכות חמץ ומצה פרק ה' הלכה כ':
מותר לתת התבלין ר והשומשמין והקצח וכיוצא בהן לתוך הבצק, וכן מותר ללוש העיסה במים ושמן או ש דבש וחלב או לקטף בהן, וביום הראשון אסור ללוש ולקטף אלא במים בלבד, לא משום חמץ אלא כדי שיהיה +דברים ט"ז+ לחם עוני, וביום הראשון בלבד הוא שצריך להיות זכרון לחם עוני.
מכאן שלדעת הרמב"ם זכרון לחם עוני, חל רק היו"ט הראשון של פסח.
הרמב"ם כותב בהלכות ברכות פרק ז הלכה ד: